האווטאר והסלולר: מלחמות התקשורת בדרך להצתה מחודשת, חלק ב'

אוגוסט 27, 2012 מאת: פרופ' אורן קפלן

אורן קפלןבחלקו הראשון של המאמר הנוכחי שפורסם בשבוע שעבר תיארתי ברוח דמותו האגדית של האווטאר את ארבעת כוחות הטבע הפועלים בשוק התקשורת, האדמה – התקשורת הנייחת, האוויר – התקשורת הסלולרית, האש – כבלי חברת החשמל, והמים – הרגולטור שמצנן את חדוות הרווח העודף והאחראי להשקייה – הרי היא מערכת תשתית לאומית שרק ממשלות יכולות לבנות ולתכנן.

תיארתי את חזרתה של ממלכת האדמה, בישראל בדמותה המובילה של בזק, שיכולה כיום להתחרות באמצעות רשתות אלחוטיות המתחברות לתשתית הקווית, בשירותים הסלולריים של דור 3, לפחות באזורים מיושבים, ובפוטנציאל תחרותי זה אתמקד בהמשך המאמר השבוע. אך קודם שניגש לתיאור הדברים, אסיים את טיעוני לגבי ייעודו של הרגולטור שתפקידו בשוק התקשורת קריטי, הן בפיקוח על התנהלות השוק, והן בפיתוח תשתיות פיזיות וחוקתיות. אך תפקידו של הרגולטור אינו מסתיים בפיתוח התעשייה והיצוא הטכנולוגי בישראל. למערכת השיקולים נכנסים גם עקרונות של קיימות ואחריות תאגידית, שמבטיחים דאגה לאזרחים ולסביבה לא רק באמצעות אספקת תשתית ומחירים סבירים, אלא גם מפחיתים קרינה של אנטנות בערים ובאזורים המיושבים בצפיפות, מספקים תשתית למערכת החינוך והבריאות העתידיים המשתנים במהירות בעידן האלקטרוני, מקנים ביטחון באמצעות שירות משטרה וצבא מתוחכמים יותר המפחיתים פשיעה ברחובות בזכות פריסת מצלמות מרושתת, וכל זאת תוך שמירה על זכויות האזרח ופרטיותו, שהולכת ונאבדת בין דפי הסייברספייס המתווספים בכל יום ל"ספר הפנים".

אז בואו ניגש לענין עצמו, ונתחיל בהתחלה – פחות או יותר 100 שנה לאחור, כאשר מערכת הטלפוניה מתחילה להיכנס לחיים האזרחיים, ובמקומותינו, כמה עשרות שנים לאחור כאשר "משרד התקשורת" אחראי על תשתיות התקשורת, ולקבל טלפון ביתי ללא "פרוטקציה" לוקח שנים רבות. ובכן, תקשורת נייחת קיימת בעולם כבר זמן רב. הצורך בתשתית יקרה ואחידה הביאה לכך שתחילת הדרך אופיינה במונופולים לאומיים, כגון בזק הישראלית שמקורה במשרד התקשורת, או BT הבריטית שהחלה כמיזם של השוק העסקי, אך הפכה במהרה לחברה ממשלתית. כמעט כמו בכל תחום אחר של תשתיות לאומיות, מדינות לקחו על עצמן לפתח את תשתית התקשורת המקומית. לפני כ-30 שנה פחות או יותר, כאשר התקשורת הנייחת הפכה בעולם המערבי למוצר זמין לכל אזרח וצרכן, החלה להתפרק הגמוניית ההחזקה הלאומית בכל העולם. חברות התקשורת הציבוריות סבלו מסירבול ומשירות נחות יחסית ליעילות פעילותו של המגזר הפרטי, ולכן גם איחרו בהכנסתם של חידושי המדע לשירותיהם.

ותיקי ה"סטארטפיסטים" בישראל זוכרים אולי כיצד חישבה בזק עלות לצרכן של תעבורה בסיבים אופטיים בתחילת העידן הדיגיטלי בישראל כמכפלה של היקף התעבורה בסיבים אלו כפול התעריף שגבתה מהקווים האנלוגיים. יודעי דבר מספרים שחברות מקומיות שלחו אז קבלנים פיראטיים להעביר סיבים אופטיים עצמאיים בתעלות התקשורת של חברת בזק כדי להתמודד עם העלויות המפורזות שנדרשו לשלם לה באותה עת עבור תעבורה ב"פס רחב" של סיבים אופטיים (מדינת סטארטאפ, כבר אמרנו?).

כניסתה של הטלוויזיה בכבלים היוותה שינוי משמעותי בשוק התקשורת, שכן לראשונה נוצרה תחרות משמעותית לבזק בפריסת התקשורת הקווית. אמנם תשתית הכבלים עוד לא זקפה גב לכיבוש שוק התקשורת באופן נרחב, אך כפי שאתאר בהמשך, אין להפחית בחשיבותה כמתחרה מרכזית בשוק התקשורת בעתיד. הלוויין לעומת זאת, ימצא בנחיתות משמעותית, אך שייכותה של yes לקבוצת בזק עשויה לחפות על כך. וזהו כמובן הזמן להכניס את השחקים הסלולריים לסיפור. בתחילת דרכו היווה הטלפון הסלולארי מוצר מותרות של מנהלים בכירים ואלפיון עליון תחת המונופול של פלאפון. כניסתה של סלקום לשוק, ובהמשך פרטנר-אורנג', הפכה את הטלפון הסלולרי למוצר עממי ונגיש לכל. נחת זרועו המבורכת של הרגולטור הביאה בשנה האחרונה לכניסת מפעילים נוספים ולצניחת תעריפים לסכומים המקובלים בעולם, שעוד ילכו וירדו בעתיד, עד שכמעט יעלמו. התשלום בעתיד, כמו הגלישה בגוגל, יבוצע כנראה באמצעות שירותים משלימים, לא על צריכת זמן אוויר.

בשנים האחרונות נראה היה שהסלולר כבש סופית את העולם. חנויות הציוד והשירות הסלולרי, שעד לפני זמן קצר כלל לא היו מוגדרות במילון, הפכו לחזון נפוץ, החברות שמספקות תקשורת קווית נראו כמו חיות מגושמות שסופן להיכחד, לעומת האיילות המהירות והממותגות של חברות הסלולאר החדשות והחדישות. אך שלבי מחזור החיים לא פסחו גם על ענף הסלולאר שהגיע בינתיים לבגרות, גם אם צעירה עדיין, ואנו עדים בחודשים האחרונים, לשינוי תדמיתי של שחקני הענף בישראל. התהליך הואץ עקב ירידת מתח הרווחים של חברות הסלולאר בפיקוח הרגולטור, במקביל לפעילות אינטנסיבית של חברות התקשורת הנייחת לשיפור שירות. אין ספק שעומדת בפניהם הזדמנות לפריצת דרך, והשאלה אם ביכולתן להפגין זריזות מחשבתית ועסקית כדי לנצל אותה.

במקביל לכל האמור לעיל, אזכיר שוב את השחקן הסמוי כרגע – חברת החשמל, שכפי שהזכרתי יכולה להיכנס בכל רקע נתון לזירה. כבר שנים רבות מתקיים דיון ציבורי לגבי הפרטה של חברת החשמל בישראל והפרדתה למספר חברות משנה. עולם התקשורת עשוי לספק לחברת החשמל ועובדיה פיתוי אטרקטיבי לביצוע של הפרטה כזו, שכן הרגולטור יכול להתנות את הרשיון למתן שירותי תקשורת באמצעות קווי החשמל, בציות לצו ההפרטה, והפסקת המונופול באספקת שירות החשמל בישראל. הרווחים הצפויים מכניסתן של חברות החשמל החדשות לתחום התקשורת גבוהים מספיק כדי לשכנע את בעלי העניין לבצע מהלך דרמטי שכזה.

אולם טובתן של חברות התקשורת, כמו גם של כל מחזיקי העניין שלהן, היא באינטגרציה שביניהם. כאן יגיע מייד יסוד המים, שאותו שייכתי לרגולטור, המקרר את חמדנותם העודפת של גופים מסחריים: אדמה, אוויר ואש – נייח, נייד, וחשמלי. אלו הם כוחות הפועלים כרגע בכיוונים של קונפליקט, נלחמים זה בזה במשחק סכום אפס. בעשור האחרון הכוח הסלולארי גבר, בעתיד הקרוב עשויה דווקא התקשורת הנייחת לתפוס חזקה.

הדור השלישי של התקשורת הניידת היה גם "גול עצמי" שיביא לדעיכתה. עד להופעת הדור השלישי שימש הטלפון הנייד בעיקר לייעודו המקורי – לשיחות טלפון. לפיכך "זמן האוויר" שלט, וחברות התקשורת הנייחת גילו נחיתות ביכולתן להעניק שירות מקיף. הטלפונים החכמים שהשתלבו לטכנולוגית הדור השלישי הוסיפו ערך עוצמתי של תקשורת מידע, ולפיכך פיתחו ביתר שאת יכולת חיבור לרשת האלחוטית תוך דילוג על אנטנות הממסר הסלולריות עם הקרינה המוגברת, שאמנם לא הוכחו כמזיקות באופן מובהק, אך איש אינו רוצה אותן על גג ביתו או במקום עבודתו.

דמיינו ערים ללא אנטנות סלולריות מהדור השלישי. האם לא תוכלו להשתמש בערים אלו בטלפונים הניידים? הרימו את ראשכם והתבוננו בפרסום המקיף של חברת בזק בשבועות האחרונים לגבי "האינטרנט החברתי" Bezeq Free WiFi. במה מדובר? בכך שכל נתב שמשתתף בתוכנית המוצעת על ידי חברת בזק מקצה חלק קטן מהפס שלו לטובת הציבור, ובתמורה, כל בעל נתב "חברתי" רשאי להשתמש בפס הציבורי בכל זמן ומקום בו הוא מצוי וזמין. אמנם גם הנתבים אינם חפים מקרינה, אך הם מצויים בכל בית ומשרד כיום, ולפחות פסיכולוגית, אנשים מוטרדים מהם הרבה פחות.

וכעת לפעולת הרגולטור: אין כל מניעה לקבוע תקנות המחייבות את כל ספקי התקשורת בארץ להקצות חלק מפס האינטרנט שהם מוכרים לאנשים פרטיים ולגופים מסחריים, לטובת הציבור. לדוגמה, 10% מקיבולת הגלישה של כל נתב הפועל בישראל יוקצה לטובת הציבור, ללא שיקול דעת של הצרכנים או הספקים. הרגולטור יכול גם לחייב ו/או לעודד התקנת נתבים במוסדות ציבור, מסעדות, קניונים וכו'. פעולה דומה עשתה חברת התקשורת השווייצרית, כך שכמעט בכל מקום מיושב בשוויצריה ניתן להתחבר לרשת אלחוטית. התוצאה של הפעולה האמורה תייתר את התקשורת הסלולארית בתוך הערים כמעט לחלוטין. תדרשנה כמובן מספר פעולות כדי להבטיח יציבות ברצף השיחה והשירות, כגון, התקנת אנטנות דור 2 חלשות יחסית מבחינת קרינה כדי להבטיח רציפות שיחות סלולאריות בתוך העיר ופיתוח אפליקציות חכמות שיאפשרו נדידה מהירה בין רשתות אלחוטיות ציבוריות. כמובן שעדיין יהיה צורך בהקמת אנטנות ותשתית של תקשורת סלולארית דור 3 (ובעתיד מתקדמת יותר) מחוץ לאזורים מיושבים בצפיפות. אין ספק שבעתיד הנראה לעין יהיו קצבי השידור הנייחים תמיד מהירים יותר מקצבי השידור הניידים, והשפעתם על הסביבה תהיה פחות שלילית, כל עוד ישתמשו בתשתיות הכבלים הקיימות. לפיכך טובת הציבור מחייבת התערבות רגולטורית, מגמות כגון אלו לא נוצרות מכוחותיו הכלכליים של השוק החופשי.

בספרו מעורר ההשראה "הפיזיקה של העתיד" מסביר מיצ'יו קאקו שכוח המחשוב של הטלפון הנייד שלנו כיום גדול מזה שהיה לנאס"א ב-1969, כשהנחיתה שני אסטרונאוטים על הירח. נראה שחברות התקשורת השונות פועלות עדיין בתודעה שיווקית ותפעולית של משרד התקשורת של אותה עת. כפי שציינתי קודם לכן, תפקידן של ממשלות להשקיע בתשתית שתאפשר את קפיצת המדרגה הבאה של האומה, בתחומים שבהם השחקנים בשוק לא יכולים או לא מעוניינים לטפל. החלטה אסטרטגית של ממשלת ישראל ליצור נגישות אלחוטית נרחבת בכל יישובי המדינה, בהתבסס על יוזמתה הברוכה של חברת בזק בהקמת "הרשת החברתית" שמהווה את יריית הפתיחה לתהליך זה, תספק הזדמנות לאותה קפיצת מדרגה, וזאת בהיפוך למגמת הירידה במעמדה הטכנולוגי של ישראל בתקופתנו. לספקים ברצוני להזכיר את המבקרים שטענו שהשוק הסלולרי רווי לפני כניסתה של אורנג', או את דבריו של יו"ר IBM שסבר בשנת 1943 שיש בעולם פוטנציאל שוק לחמישה מחשבים לכל היותר.

קריאה מומלצת:
קאקו, מ. (2011). הפיזיקה של העתיד: כיצד ישנה המדע את גורל האנושות ואת חיי היום-יום שלנו עד שנת 2100. רמות השבים: אריה ניר הוצאה לאור בע"מ (תרגום מאנגלית: אורי שגיא).

פרופ' אורן קפלן, כלכלן ופסיכולוג קליני, סגן דיקן ומנהל אקדמי של תוכנית MBA המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית בביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל

שינוי גודל גופנים
ניגודיות