זה הארנק, לא מה שיש בו

Facebook icon
12/7/2011
|מאת: 
ארי מנור
נדמה שהארנק נמצא כאן מאז ומעולם, והיסטוריונים טוענים שאנחנו מסתובבים איתו עוד לפני שהמציאו את הכסף. רגע לפני שהוא נעלם ואנחנו עוברים לשלם באמצעות הטלפון החכם, ארי מנור מציע שימושים חדשים לארנק

לא ברור מי המציא את הארנק, ונדמה שמאז ומתמיד נהגו בני האדם להחזיק עימם דברי ערך בשקיקי עור. ההיסטוריונים סבורים שעוד לפני המצאת הכסף, ארנקים שימשו את היוונים בעת העתיקה לשם נשיאת "חטיפי-מזון". אבל עם המצאת המטבעות, במאה השביעית לפני הספירה, גבר הביקוש לארנקים. אפילו האל הרמס, שליח האלים במיתולוגייה היוונית, נשא עימו שקיק עור עם מטבעות כסף. לשקיק כזה קראו היוונים " בּוּרְסָה", שפרושו ביוונית עור של חיה. זה המקור למילים בעברית "בּוּרְסָה" (מרכז פעילות פיננסי), ו"בּוּרסקָאִי" (העוסק בעיבוד עורות). גם המילה העברית "ארנק" מקורה ביוון. "אָרְנָקִיס" פרושו ביוונית עור כבש, החומר ממנו ייצרו בדרך-כלל ארנקי כסף.

הרמס אוחז בארנק עור. פסל מהמאה הרביעית לפני הספירה

בימי הביניים, נהגו האצילים לקשור שקיק עור לחגורה שלהם, בו איפסנו מטבעות כסף, וספרי  חשבונות.  מידי פעם הם היו מטילים שקיקי מטבעות כאלה לידי מי שסיפקו להם שרותים  משביעי רצון. עם הוספת הכיס לבגדי גברים, במאה ה-16, הארנק הפך לאביזר אופנה נשי מובהק. וכשהומצאו שטרות הכסף ותעודות הזיהוי הראשונות, במאה ה-17, הפכו שקיקי העור לשטוחים ורחבים יותר, וחזרו לשמש גם את הגברים. במאה ה-19 החזיקו הגברים את הארנקים שלהם בדיסקרטיות על הבטן (מתחת לבגדים). החזקת הארנק בגלוי, בכיס, נחשבה באותה תקופה למעשה גס ולא תרבותי.

 

ארנקים למטבעות כסף מסוף המאה ה-19. עשויים מרשת לולאות מתכת עדינות

רק עם פיתוח כרטיסי האשראי, בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, הפך הארנק לארנק המודרני, המוכר לנו כיום: ארנק עור עם קיפול, מקום לשטרות, תא למטבעות, וחריצים לכרטיסי אשראי. מאז נוספו חידושים רבים, לרבות ארנקי נוסעים הנתלים על הצוואר ומאופסנים בביטחה בתוך החולצה, ארנקי חגורה (פאוצ'ים), וארנקי ניילון עם סגירת סקוץ' (רוברט קיוסאקי, מחבר "אבא עשיר אבא עני" - היה הראשון שייבא ארנקים כאלה לארה"ב, והרוויח מכך מיליוני דולרים). בנוסף, פותחו גם ארנקי זרוע וארנקי נעל (לספורטאים ואצנים), ארנקים לאיפסון גאדג'טים שונים, וכמובן ארנקים אלקטרוניים, המאפשרים לבצע תשלום באמצעים דיגיטליים ואלחוטיים.

ארנק עור מודרני עם תא לנגן מוזיקליגם אם בעתיד יבוצעו כל העברות הכספים באופן דיגיטלי (למשל בעזרת הטלפון הנייד), ההיסטורייה מלמדת שתמיד ימצא שימוש לארנקים. האם נחזור לאפסן בהם חטיפי-מזון, כמו ביוון העתיקה? האם נמשיך לשמור בהם מסמכים חשובים? ימים יגידו... ובינתיים, כהרגלנו בטור זה, בואו נבדוק אילו חידושים עדיין אפשריים בארנקים שאנו נושאים בכיסים שלנו.

בתחום הבטיחות, קיימים ארנקים שמחוברים בשרשרת או בתפס לכיס, על מנת למנוע אבדן או גניבה של הארנק. אמצעי בטיחות אחר שניתן לפתח, הוא מנגנון התרעה משולב בארנק, שיצפצף ברגע שכייס שולף את הארנק מהכיס שלנו. ניתן גם לחשוב על מנגנון התרעה שמצפצף ברגע שהארנק מתרחק מבעליו. בהקשר זה, אפשר גם לפתח אפליקצייה משולבת לטלפון הנייד ולארנק (ואולי גם למפתחות), המשמיעה צלצול התרעה (גם בטלפון וגם בארנק) ברגע שאחד מהם מתרחק מהאחרים, או מהאדם שהם שייכים לו. בדרך זו נשכח פחות חפצי ערך במקומות ציבוריים. מדידת המרחק של החפץ מהאדם לו הוא שייך יכולה להעשות בעזרת טבעת שנלבש על האצבע, או אפילו בעזרת שבב תת-עורי. פתרון פשוט נוסף בתחום הבטיחות, הוא ארנק פלָצֶבוֹ (דמי), שנשים בכיס האחורי, על מנת שהכייס יכייס אותו ולא את הארנק האמיתי שמכיל את הכסף שלנו...

ומה לגבי הכסף שבתוך הארנק? ניתן גם לחשוב על ארנק המחנך לחיסכון, ומשמיע קולות נזיפה בכל פעם שמוציאים ממנו כסף או כרטיס אשראי ("חסוך שלא יחסר!" "בוז לביזבוז!" וכו'). בדיסנילנד יש פח אשפה שאומר "תודה! כל הכבוד!" בכל פעם שזורקים לתוכו אשפה. אז למה אי אפשר לייצר ארנקים שכועסים בכל פעם שמרוקנים אותם?

אפשרות נוספת הקשורה לכסף היא ארנק דו צדדי - בצידו האחד מקום לשטרות מטבעות וכרטיסי אשראי מקומיים (לדוגמא - ישראליים), ובצידו השני מקום לשטרות מטבעות וכרטיסי אשראי בינלאומיים. בנוסף, ניתן לחשוב גם על ארנק שסופר את הכסף שהוא מכיל, ומציג אותו בצג דיגיטלי בדופן הארנק. הספירה יכולה להעשות למשל בעזרת תוויות RFID שישולבו במטבעות ובשטרות כסף. בדרך זו, במקום לפתוח את הארנק ולספור מטבעות, נדע במבט אחד אם יש לנו כסף לטיפ במסעדה, וכו'.

גם עם המָרְאֶה והעיצוב של הארנק ניתן כמובן לשחק. ניתן לחשוב על ארנק זוהר בלילה (שיהיה קל יותר למצוא אותו), או על ארנק שמדליק אור כשפותחים אותו (כדי שיהיה קל לראות מה יש בתוכו). אפשר גם לפתח ארנק בעיצוב משתנה, שהדפנות החיצוניות שלו שקופות, וניתן לשים תחתיהן דפים מעוצבים, או אפילו תמונות שונות שנדפיס במדפסת הביתית. קיימים אהילים כאלה למנורות שולחן, ואפשר להשתמש ברעיון זה גם בארנקים.

ואם כבר תמונות, אפשר לחשוב על ארנק שדופן אחת שלו משלבת צג דיגיטלי (ואולי גמיש, למשל בטכנולוגיית דיו דיגיטלי) ומשמשת כאלבום תמונות. ייתכן שניתן יהיה להציג גם מסמכים רישמיים (ת.ז., רישיון נהיגה, וכו') בעזרת צג כזה, בשילוב אמצעי אימות (למשל - חתימה דיגיטלית). וכדי שהארנק יהיה תמיד במיטבו - ניתן להציע ארנק מתכלה, שחושף פסים אדומים כשהעור שלו כבר בלוי, ומדרבן אותנו לרכוש ארנק חדש.

עד כאן. אשמח לקבל תגובות לרעיונות שעלו כאן. איזה מהם אתם אוהבים? האם נתקלתם בהם בפועל? האם יש לכם רעיונות אחרים לחידושים בארנקים?

הכותב, ארי מנור, הוא מנכ"ל חברת הייעוץ וההדרכות לעסקים ZOOZ. ארי הוא מומחה לחדשנות, וסייע ליותר מ-100 חברות וארגונים לפתח מוצרים ושרותים חדשים. הרעיונות פותחו בעזרת כלי חשיבה המצאתית, עליהם תוכלו לקרוא כאן.

Facebook iconGoogle iconTwitter iconLinkedIn icon
Facebook icon