מדריך יחסי ציבור

יחסי ציבור (PR - Public Relations) הינם אמצעי להשפעה על קהלי יעד באופן לא ישיר, באמצעות אמצעי תקשורת שונים ובאמצעות מובילי דעה אשר יכולים לעצב עמדות, הבנות ואמינות בתקשורת.

בהגדרה פופוליסטית  - יחסי הציבור הם כל מה שאומרים עליך!

תפקידי יחסי הציבור

אף אחד לא מאמין למה שמתפרסם בתקשורת, אבל כולם מאמינים למה שנאמר בה!

מהלך יחסי הציבור הוא חלק מהמהלך השיווקי המקיף פעילות מכל זווית ומעביר את המסרים המבוקשים לקהל היעד. תפקידיהם העיקריים של יחסי הציבור בתוך מהלך כזה הינם יצירת דיון ציבורי, העברת המסרים במקומות "שלא נרכשים בכסף" (פרסום, תוכן שיווקי) , הגברת והעמקת המסרים ויצירת אמינות כלפיהם.  כדי לאפשר לעבודת יחסי הציבור להיות אפקטיבית, חייבים אנשי היח"צ להיות  מעורבים ושותפים לתהליך של צוות השיווק בגיבוש המסרים התקשורתיים למהלך ולהביא אל הדיון את הזוית התקשורתית.

על מנת להשיג מקסימום אפקטיביות בפניה אל קהל היעד, על משרד יחסי הציבור להכיר היטב את קהל היעד, מאפייניו וערוצי התקשורת אליהם חשוף.

יצירת דיון ציבורי
אחד האתגרים הגדולים של עולם השיווק היום הוא יצירת שיח  ציבורי (באזז) סביב השקה, מותג וכד'. שיח מסוג זה הוא תוצאה של פעילויות רבות אשר ליחסי הציבור תפקיד חשוב, אם לא מרכזי, ביצירתו ובתמיכה בו.
פעמים רבות זהו מהלך שדורש פעילות בלתי שגרתית ויצירתיות, שצריכה להתאים לקהל היעד שפעמים רבות יכול להיות ייחודי -  נוער, נשים, גברים אשר לאו דווקא ניזון מהתקשורת המסורתית.

לדוגמא: אחד האמצעים ליצירת דיון ציבורי הינו יצירת קונפליקט שיכול ליצור עניין בקרב התקשורת. ניתן לעשות זאת באמצעות הבעת עמדה בנושא מסוים, עריכת קמפיין כנגד נושא מסוים או הארה של נושא מזווית בלתי שגרתית.

" העיקר שיכתבו את השם שלי נכון!"? זהו, שלא.... בניגוד לציטוט המפורסם, פרסום בתקשורת בהקשר לא נכון, יכול להסב נזק למותג/אישיות/מוצר וכדומה. בכל יציאה לתקשורת של מהלך גדול כקטן, יש לעשות ניתוח סיכונים. מה הסיכון בפרסום הידיעה/כתבה בנושא, איזה נזק יכול להיות כתוצאה מהפרסום. בהרבה מקרים מערכת השיקולים אינה נכונה ויש רצון לקדם את ההשקה/ המותג בכל מחיר.

סיכון מול סיכוי

יש לקחת בחשבון כי קיים גם סיכון בהעברת מסרים כאלו ואחרים. העבודה של אנשי יחסי הציבור היא מול התקשורת ועיתונאים רבים אשר עושים את עבודתם וחובתם הינה לקוראים שלהם. על כן, בכתבות שונות יש ביקורת ופרשנות שלא תמיד נעימה אך יש לקחת אותה בחשבון לפני. בבואנו ל"מכור" את מרכולתנו לעיתונאים יש לנתח נכון האם יכולה להתפתח ציניות כלפי המהלך? האם אנו מכוסים בכל הנושאים שמעניין את העיתונאי אליו פנינו? כתבי שיווק - נתחי שוקו מחיר; כתבי סביבה - מוצר ממוחזר, לא מזהם וכו' האם הביקורת עלולה להיות גדולה יותר מהמסר אותו אנו רוצים להביא? יש לשאול ולבחון כל הודעה או הוצאה לתקשורת. אין לעבוד על אוטומט, יש לחשוב מה נכון להוציא ומה נכון יהיה לתדמית הלקוח בעיני הצרכן הסופי.

תקשור מסרים
יתרונה של פעילות יחסי הציבור בכך שמאפשרת העברת המסרים ב"מקומות שלא ניתן לקנות בכסף" באמצעות רכישת שטח פרסום או תוכן שיווקי. חשיפה במקומות אלה מעניקה למהלך או למותג אמינות גבוהה.

הרחבה והעמקת המסרים
פעילות יחסי ציבור יכולה להרחיב ולהעמיק מסרים מעבר למה  שמוצג בפרסומת. סרט פרסומת מעביר לרוב מסר ברמת כותרת, סלוגן. לא תמיד המסר מובן מיד ויש צורך להרחיב ולהסביר אותו, בעיקר אם עומדת מאחוריו תובנה או רעיון יותר גדול. בנוסף, צרכנים מוצפים במסרים המועברים אליהם באמצעות פרסומות. אם נתקלו במסר במקום נוסף (כדוגמת מאמר בעיתון) תשובת הלב אל הפרסומת תהיה טובה יותר והמסר שלה מובן יותר.

מול מי עובדים?

ברמה היומית, העבודה היא מול עיתונאים ועורכים מתאי כתבים שונים על פי הרלוונטיות ללקוח. מומלץ להכיר את העיתונאי לפני פניה אליו, על מה כותב? מה הכתבות הקודמות שלו? מה האג'נדה שלו בגדול? יש לדעת מה באים למכור במדויק ולהיות מרוכזים במטרה.

אמינות

אחד האמצעים להגברת אמינות הינו שימוש בצד שלישי, בלתי תלוי, התומך במסר.  ניתן לעשות זאת באמצעות אנשי מקצוע (רופאים, דיאטנים וכו') . מסר שמועבר באמצעות צד שלישי, נתפס בעיני הצרכן כמהימן, לא מסחרי ומקצועי. כמו כן ניתן להשתמש בגורמים מקצועיים חיצוניים כמכשירי הקרקע למוצר שאמור לצאת לשוק ולתת פתרון.

לדוגמא: מותג דגני הבוקר "תלמה" מבית יוניליוור קיים פאנל בריאותי שמטרתו העלאת מודעות לחשיבות קיום אורח חיים בריא ותזונה מאוזנת. הפאנל שנעשה בשיתוף עמרי כספי והתזונאית של מכבי תל אביב כדורסל- יעל דרורי, העניק לו אמינות ותמיכה במסרים של חשיבות ארוחת הבוקר וכן, דגני בוקר עם חלב כאופציה טובה ובריאה לארוחת בוקר. באמצעות פאנל הבריאות, יצרו "תלמה" חיבור של דגני הבוקר לקונספט חיים בריאים.

מה ניתן להשיג באמצעות יחסי ציבור?

• יצירת שיח ציבורי רחב
• העלאת מודעות למוצרי החברה ושירותיה
• חיזוק נאמנות ושביעות רצון (בקרב לקוחות קיימים)
• ניהול משברים תקשורתיים
• יצירת העדפה למותג
• אמינות
• בניית מערכת יחסים עם הציבור וקהל היעד
• חשיפה והנעה לפעולה (הגדלת המכירות).

הידעתם?

• זירת יחסי הציבור הינה זירת "מלחמה" יומיומית להכנסת ידיעות.
• כל דקה מתחילים לעבוד על ידיעה חדשה באינטרנט.
• עיתונאי מקדיש בממוצע פחות מדקה לכל קומוניקט שמקבל.
• יחסי ציבור יכולים למנוע פרסומים שלילים.
• עולם התקשורת השתנה בשנים האחרונות. אמנם יש ריבוי של פלטפורמות אולם הנושאים השונים להתמקדות והדגשים הוגדרו מחדש. ביחוד לאור השנה החולפת.
• מפת התקשורת מונה היום 6 עיתונים יומיים, מגזינים שבועיים, מגזינים חודשיים, מקומונים, עיתונות מקצועית ומדיה אלקטרונית – טלוויזיה, אינטרנט רדיו.

עבודת יחסי הציבור

זירת יחסי הציבור הינה זירת מלחמה יומיומית להכנסת ידיעות לתקשורת.

באופן שוטף וכצעד מקדים, נבחנת כל פעילות/מהלך/ידיעה האם מתאים להוציאה לתקשורת. בשלב השני יש לעסוק ב"איך" לעשות זאת ולאיזו במה תקשורתית תתאים. הפניה מתחילה תמיד מהבמה הגבוהה ביותר (חדשות, טלוויזיה, רדיו – בהנחה שמתאים) וממנה יורדים על פי חשיבות (הפוך קשה יותר). 

העבודה נעשית אל מול תאי כתבים מתמחים (חדשות, שיווק, פרסום, צרכנות, בריאות, חברה וכו') בערוצי המדיה השונים – טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט, מגזינים, כאשר כל פעילות מותאמת לתא כתבים רלוונטי.

העבודה מול תאי הכתבים נעשית במספר מישורים – משלוח הודעות לעיתונות, בנושאי צרכנות – משלוח ההודעה בצירוף המוצר ולעיתים אף בצירוף מתנה. במקביל וכתמיכה במהלך נעשות יוזמות של כתבות רוחב המקושרות למהלך, כתבות צבע, ייזום אייטמים תקשורתיים שאינם בשגרה, ראיונות אישיים וכו'.

בשל הקושי הרב וריבוי הפעילות, מידע ומסרים שמגיעים לתקשורת, עוסקים אנשי יחסי הציבור בחיפוש מתמיד אחר דרכים יצירתיות לעורר עניין ותשומת לב. קיימים מספר אמצעים באמצעותם ניתן לייצר הזדמנויות ליחסי ציבור בכלל ויצירת שיח רחב בפרט: הפקת אירועים, שיתופי פעולה בין מותגים, סיפורים אישיים/אנושיים, עצות וטיפים, שימוש במידע (מחקרים, סקרים), תרומה לקהילה, קישור לנושאים אקטואליים וחיפוש אחר רעיונות פורצי דרך.

בריף הלקוח – תוכנית יחסי הציבור

פעילות יחסי הציבור נשענת על בריף שמתקבל מהלקוח.

הבריף המתקבל מהלקוח חייב להגדיר:
• מטרות הפעילות
• קהל היעד
• מסרים תקשורתיים
• מהו הסיפור התקשורתי

מבריף זה גוזר משרד יחסי הציבור תכנית תמיכה בפעילות. התכנית כוללת ניתוח של התמיכה במהלך, הגדרת הסיפור או המסר המרכזי שישמש כעוגן לפעילות, לוח זמנים. התכנית נותנת המלצה לאופן ניהול המהלך ברמה התקשורתית תוך הגדרת:

• רקע
• מטרות
• קהל יעד תקשורתי
• יעדים תקשורתיים
• סיכונים (אם קיימים)
• ערוצי תקשורת בהתאם (שיווק, פרסום, צרכנות, חברה, חדשות, משפחה וכיו"ב)
• מסיבת עיתונאים כן/לא
• ערוצי התקשור  (טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט וכו')
• זוויות נוספות לתמיכה/הרחבה (כתבות רוחב, אייטמים במדיה)
• האם ניתן לשלב ראיון
• האם ניתן לייצר פעילות תומכת (ישירה או עקיפה) אשר תגרום להרחבת השיח הציבורי?

בקרה ומדידה

פעילות יחסי הציבור אינה פעילות "מדעית" אשר ניתן למדוד אותה באופן מדוייק על פי פרמטרים בלתי משתנים. לכן לפני כל פעילות יש להגדיר במשותף (משרד יחסי הציבור והלקוח) מהן מטרות הפעילות ומה יחשב כהצלחה תוך עריכת תאום ציפיות הלוקח בחשבון מהי מהות הפעילות, מה הן הזירות התקשורתיות בהן ייצור עניין ודרכן יגיע לקהל היעד,  האם ניתן להכניס זוויות חדשות/בלתי שגרתיות וכו'.

בשוק קיימים מספר אמצעים למדידת הפעילות. אף אחד מהם אינו נותן תמונה מלאה אולם השימוש בהם יכול לתת איזושהי אמדן לגבי אפקטיביות של פעילות:

יפעת בקרת מדיה – מציעה שירות מחקר הבוחן תדמית של מותגים בתקשורת. המחקרים נבנים על פי דרישות הלקוח ומציגים איומים, הזדמנויות, המלצות ושווי מוערך של החשיפה, איכות החשיפה (חיובית/שלילית) ועוד. מחקר מסוג זה מכסה חשיפה בעיתונות, טלוויזיה ורדיו.

מדידת השיחה ברשת – כיום קיימות בשוק מספר חברות כדוגמת חברת Buzzila או מק"מ המציעות שירות מדידה של שיחות ברשת. שירות זה משלים את נתוני יפעת ויכול לתת תמונה על מידת השיח שנוצר סביב מהלך (בקהלי יעד בהן הרשת היא המדיה העיקרית בה משתמשים/נמצאים). חברות אלה מציעות מדידה כמותית של השיחות ברשת וניתוח תוכנן – חיובי/שלילי ומה נאמר בהן.

סקר צרכנים – סקרי צרכנים באמצעות חברות מחקר כדוגמת TNS טלסקר, Market Watch, שילוב, לבדיקת מודעות למותג/מהלך בקרב צרכנים הינם כלי נוסף למדידה.

Case Study

בנק מזרחי-טפחות הינו הבנק הרביעי בגודלו בישראל. בהיותו מזרחי-טפחות מותג מוביל ומוכר בקרב הבנקים בישראל ובשל התחרות העזה במערכת הבנקאית נדרש שינוי מתמיד בשילוב חשיבה יצירתית. המטרה היא לשמר את הלקוחות הקיימים ולגייס לקוחות חדשים לשורותיו של הבנק, תוך עמידה מאחורי סטנדרטים גבוהים ומוקפדים בכל הנוגע למתן שירות ללקוחות.

בנובמבר 2011 יצא הבנק במהלך יוצא דופן ופורץ דרך במערכת הבנקאית- הבנקאות היברידית. מדובר בתפישת שירות ייחודית וחדשנית, המשלבת בין בנקאות אישית ודיגיטלית כך שכל לקוח במזרחי-טפחות יכול ליצור קשר ישיר ומיידי עם הבנקאי האישי שלו בסניף הבנק או עם אחד מחברי הצוות שעובדים איתו, באמצעות הטלפון, הסלולר, הודעות הסמס והמייל מכל מקום, ועל פני 12 שעות פעילות: מ-8 בבוקר ועד השעה 20:00 בערב. לצורך כך, פירק הבנק למעשה את המוקד הטלפוני שהיה קיים עד היום, כך שכל לקוח כאמור מגיע ישירות לבנקאי שלו בסניף הבנק ולא למוקד שירות.

המהלך נולד מתוך הבנה מהותית של צרכי הלקוח - בנקאי אישי וכתובת אחת לדבר איתה ללא גורמים מתווכים. מסקרים שערך הבנק בקרב הציבור בישראל על מנת לבדוק האם הציבור הישראלי מעדיף לקבל שירות מגורם אנושי על פני שימוש בערוצי הטכנולוגיה עולה כי 85% מהציבור משתמשים בטכנולוגיה על מנת לבצע פעולות בנקאיות אך בהחלטות חשובות באמת הם דורשים ייעוץ אישי מהבנקאי שלהם ו-87% מהציבור מעוניין בשירות מבנקאי המכיר אותם באופן אישי. בנוסף מצא הבנק כי לקוחות אשר מנהלים את חשבונם בבנקים אשר משקיעים בטכנולוגיה,  מרגישים "בדד" ומתוסכלים מזמינות נמוכה של הבנקאי. 

המטרה המרכזית של פעילות יחסי הציבור הייתה הבלטת הבנקאות ההיברידית והדגשת יתרונותיו בעיני לקוחות קיימים ופוטנציאליים. מאחר ובנק הוא גוף המשמש את כלל האוכלוסייה, המטרה של מזרחי-טפחות הייתה למצוא קמפיין שיוכל לאפיין קהלי יעד נרחבים ככל שניתן ולהציג את השינוי במערכת הבנקאית, הבלעדי לבנק.

הרעיון המרכזי של הקמפיין היה להפיג את תחושת ה"בדד" המאפיינת רבים מלקוחות הבנקים כאשר הם מנסים לקבל שירות מהבנק שלהם באמצעות הצגת בנקאות אחרת- הבנקאות ההיברידית.

המהלך התחלק לשני שלבים:
א. בדד: הצגת הבעיה בקרב לקוחות הבנקים בישראל. הלקוחות מרגישים לא מטופלים ומרגישים בודדים מול הבנקים שלהם.
ב. הבנקאות ההיברידית: הפתרון והסוף לתחושת הבדד - הבנקאות ההיברידית.

לתמיכת יחסי הציבור במהלך היתה חשיבות מרכזית. מאחר ומדובר במוסד פיננסי, עלה צורך מהותי בקידום המהלך בפעילות יוצאת דופן, מקורית ומעניינת על מנת להגיע לכמה שיותר חשיפה.

קהל היעד המרכזי שהוגדר למהלך זה - גברים ונשים בני 30 עד 55.

פעילות
1. מפגשים עם עיתונאים: על מנת להציג את קונספט הבנקאות ההיברידית הוחלט לקיים מפגשי עיתונאים מתחום הבנקאות עם מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות, סמנכ"ל השיווק ומנהל החטיבה הקמעונאית בבנק. במפגשים הוצג המהלך על כל רבדיו, החל משינוי מהותי במערכת הבנקאית בישראל, דרך המשאבים שהקצה הבנק לצורך המהלך וכלה בפעילות השיווקית – פנים וחוץ ארגונית.

2. אירוע השקה לקמפיין: עם עליית שלב א' של הקמפיין לאוויר, ערך מזרחי-טפחות אירוע השקה ייחודי ויוצא דופן בקרב מובילי דעה בישראל. כל קונספט האירוע ותכניו עסקו במסר "בדד". האירוע התקיים במיקום איכותי ויוקרתי, המוזמנים נהנו מהופעה של הזמרת אפרת גוש אשר הופיעה עם הגרסה שלה לשיר נושא הקמפיין "בדד", הבדרן והסטנדאפיסט רמי ורד אשר ערך מופע סטנד אפ שעסק בתופעה זו במערכת הבנקאית ועוד.

3. איתי בוא: אחד המהלכים הבולטים בפעילות יחסי הציבור הינה בשלב ב' של המהלך - פעילות "איתי בוא". בשלב ב' של הקמפיין, הכוכבים דביר בנדק ואלון זמק שרים לגידי הלקוח הבדד מהסרט הראשון מתחת לחלון את הגרסה שלהם לשיר "גידי בוא" של שרון ליפשיץ ומציגים לו את הבנקאות ההיברידית של מזרחי-טפחות. עם עליית הקמפיין לאוויר, מצא בנק מזרחי-טפחות עמוד חדש שנפתח בפייסבוק עם בקשה ייחודית של לקוח של אחד הבנקים המתחרים. בעמוד החדש אשר נפתח על ידי סטודנט צעיר מתל אביב בשם איתי לא דובר על בקשות פיננסיות שונות או בקשה בנקאית שגרתית, הסטודנט הצעיר כתב שגם הוא מרגיש בדד בבנק שלו והוא מעוניין שדביר יבוא גם אליו וישיר לו מתחת למרפסת על הבוקר כמו שהוא שר לגידי הבדד מהפרסומת. את העמוד איתר מנהל המדיה החברתית של הבנק שהפנה את תשומת ליבם של חברי ההנהלה הבכירה בבנק. לאחר דיונים הוחלט להרים את הכפפה ולהיענות לבקשתו של איתי. באותו השבוע בשעה שש וחצי בבוקר הגיעו דביר בנדק ואלון זמק, כוכבי הקמפיין, מלווים בגיטרה לביתו של איתי בתל אביב. השניים פצחו בשירה מתחת לחלונו של הבחור והעירו אותו משנתו על ידי שיר שנכתב במיוחד בשבילו כמו בפרסומת.

תוצאות:

• מהלך הבנקאות ההיברידית סוקר בהרחבה בבמות הכלכלית בעיתונות ובטלויזיה על ידי הכתבים המקצועיים.
• אירוע ההשקה סוקר בהרחבה בבמות הבידור המובילות בטלויזיה, עיתונות ארצית, מגזינים, אינטרנט ומקומית
• פעילות "איתי בוא" - סוקרה בלעדית בערוץ 2 ב"תוכנית החיסכון".

דוגמאות נוספות לסיקור המהלך:
• תוכנית חיסכון - השקת המהלך – אלי יונס מנכ"ל הבנק

• אירוע בדד - ערב טוב עם גיא פינס, ערוץ 10

• אירוע בדד - סיקור באתרי אינטרנט מובילים: mako, ynet, וואלה!, נענע10, nrg.

• פעילות "איתי בוא" בתוכנית חיסכון (החל מ-00.30 שניות).

תוצאות המהלך- כ-75% מהציבור בישראל העיד כי נחשף למהלך הבנקאות ההיברידית במהלך תקופת הקמפיין.

מילון

אמברגו
הטלת איסור פרסום ידיעה עד לתאריך מסויים. רלוונטי כאשר נערכת מסיבת עיתונאים או מפגשי עיתונאים ורוצים להבטיח שכל הפרסומים יצאו ביחד או לא לפני תאריך מסויים. הליך שמוסכם בין משרד יחסי ציבור לעיתונות ולרוב מכובד על ידה.

אירוע חברה
אירוע בעל תוכן בחסות מותג/מוצר/חברה, אליו מוזמנים מעצבי דעה ועיתונאים שמטרתו הרחבת החשיפה התקשורתית לבמות שאינן שיווקיות (חברה, רכילות, אומנות וכו' - בהתאם לאירוע).

בלוגר
אדם הכותב באינטרנט כתיבה אישית באופן בלתי תלוי. קיימים סוגים רבים של בלוגרים. חלקם משמשים כסוג של עיתונאים אשר גם באמצעותם ניתן להעביר מסרים.

במות
כינוי לערוצי התקשורת השונים בהם ידיעות יכולות להתפרסם. לדוגמא - טלווזיה, עיתונים יומיים, מגזינים, אינטרנט, תכניות בוקר וכו'.

בלעדיות
מתן ידיעה לעיתונאי או ערוץ תקשורת מסויים באופן בלעדי תוך התחייבות לא להעבירה לגורמים נוספים.

הפצה
משלוח הודעה לעיתונות (קומוניקט) בצירוף תמונה, מוצר (במקרה של צרכנות) לתא כתבים רלוונטיים.

ידיעה/כתבה
או אייטם, פרסום שיצא בתקשורת. היקפה של ידיעה בדרך כלל קטן ביחס לכתבה. כתבה תכלול בד"כ התייחסות רחבה ועמוקה יותר.

יוזמות
רעיון, מהלך, פעילות שנעשית (בשונה מפעילות קד"מ שמטרתה להגיע לציבור הרחב) במטרה לקבל חשיפה תקשורתית. לדוגמא: אירוע חברתי עם מעצבי דעה, תערוכה, יוזמה לכתבה וכו'.

כיתוב תמונה
טקסט המלווה תמונה שנשלחת לתקשורת המציין בכמה מילים מי המצולמים ואת ההקשר. בד"כ מצוין מתחת לתמונה (במידה ומתפרסמת).

מכירה
סגירה של ידיעה/אייטם מול עיתונאי או במה תקשורתית.

מסיבת עיתונאים
מפגש של עיתונאים (לרוב מאותו תא כתבים) ביוזמת חברה/מותג שמטרתו הצגת מהלך, מסר, רעיון באופן רחב. כינוס מסיבת עיתונאים מוצדק רק כאשר יש מסר מאוד חדשותי או חדשני.

מפגש אישי
מפגש אישי עם עיתונאי מתחום מסויים במטרה להציג לפניו מהלך/רעיון/מסר באופן יותר מפורט מתוך כוונה לקבל יותר תשומת לב וכתוצאה מכך התייחסות רחבה/מעמיקה יותר בתקשורת (בהשוואה להודעה לעיתונות).

מפגש היכרות
בדרך כלל נעשים בין אנשי מפתח מובילים בחברה (מנכ"ל, סמנכ"ל ואנשי הנהלה) לבין עיתונאים רלוונטיים. המפגש הוא אישי (אחד על אחד). מטרתו ליצר היכרות עם העיתונאי ולפתח מערכת יחסים עמו.

נסיעת עיתונאים לחו"ל
אמצעי נוסף לחשיפה של חברה, מותג. ניתן להזמין קבוצת עיתונאים (לרוב מצומצמת) לסיור במפעל/חברה וכו'. מפגש כזה מעצים את המותג/חברה ויכול ליצור חשיפה רחבה יותר מבחינה תקשורתית.

סקר
סקרי צרכנים שנעשים במטרה לתמוך ברעיון/השקה, על ידי מכוני מחקר. תוצאותיו יכולות להיות משולבות בהודעה לעיתונות על מהלך או בנפרד. 

פולו
לאחר הפצה לעיתונאים, ביצוע מעקב מולם לגבי קבלת החומרים, וידוי פרסומם.

קומוניקט
או בעברית "הודעה לעיתונות" הוא למעשה אמצעי התקשורת הבסיסי בין משרד יחסי הציבור לעיתונאי. הקומוניקט מנוסח על ידי איש יחסי הציבור בשיתוף עם אנשי השיווק ותפקידו להבהיר בצורה בהירה ולא ארוכה מסרים עיקריים.

ראשוניות
מתן ידיעה לעיתונאי או ערוץ תקשורת מסויים באופן ראשוני, תוך התחייבות שלא להפיץ לגורמים נוספים לפני פרסומה. לאחר הפרסום ניתן להרחיב הפצתה.

רכילות עסקית
מדורי רכילות בעיתונות המסקרים היכן בילו אנשי העסקים את זמנם מחוץ למשרד.

רעיון תקשורתי
פעילות, מהלך שיכול ליצור עניין בתקשורת. צריך להציג משהו חדש או סיפור מעניין.

תאי כתבים
עולם העיתונות מחולק על פי תאים בהם חברים עיתונאים בהתאם לנושאים שהם מסקרים: שיווק, פרסום, צרכנות, בריאות, משפחה, ילדים וכו'.