איך (ולמה) לעשות לוקליזציה לאפליקציה

שוק האפליקציות בוער. לפי נתוני נילסן ממאי 2012 בכל סמארטפון מותקנות בממוצע 41 אפליקציות, עליה של 9 אפליקציות בהשוואה לשנה שעברה. המשתמש הממוצע מבלה 39 דקות ביום בשימוש באפליקציות. בארה"ב מחזיקים בסמארטפון יותר מ-50% מבעלי הטלפונים הסלולריים. השנה, על פי גרטנר, חצה מספר הסמארטפונים בעולם את רף החצי מיליארד, ועד שנת 2016 הוא צפוי לעבור את המיליארד. כל התחזיות מדברות על התרחבות השימוש בסמארטפונים, טאבלטים ואפליקציות בשנים הקרובות. קהל היעד אליו מכוונות יצרניות הסלולר כבר אינו כולל גיקים של טכנולוגיה או צעירים. כעת הטכנולוגיה מיועדת לכולם. מבחינת יזמי האינטרנט ומשקיעי טכנולוגיה, אפליקציות אנדרואיד ואייפון כבר אינן בבחינת סימן שאלה: בלעדיהן אין לך זכות קיום.

נתון חשוב שמרבית מפתחי האפליקציות מעדיפים להתעלם ממנו, הוא רמת החדירה של הסמארטפונים לארצות שאינן דוברות אנגלית. באזור אסיה-פסיפיק לבדו נמכרו בשנת 2011 כ-145 מיליון סמארטפונים, מספר הגדול הרבה יותר מסך הסמארטפונים שנמכרו באמריקה הצפונית (109 מיליון). אלא שאחוז החדירה של הסמארטפונים באסיה-פסיפיק הוא 19% בלבד בהשוואה לטלפונים מדור ישן יותר. באירופה נמכרו 153 מיליון סמארטפונים בשנת 2011, כאשר בהולנד עומד שיעור החדירה של סמארטפונים על 43% מהאוכלוסייה. רוב המשתמשים מספרים כי הם לא יוצאים מהבית בלי הסמארטפון שלהם.

במחקר שפורסם לאחרונה הצהירו 88% ממשתמשי הסמארטפונים בברזיל שהם מחפשים מידע מקומי באמצעות הסמארטפון שלהם, ו-92% מהם אמרו שהם קיבלו החלטה כתוצאה מהחיפוש הזה – כמו ביצוע קנייה או יצירת קשר עם בתי עסק. בצרפת 70% מבעלי הסמארטפונים אמרו שלפני קניה הם בודקים אודות המוצר בסמארטפון שלהם ו- 25% אמרו שביצעו רכישה דרכו.

המשמעות ברורה: מכיוון שמרבית משתמשי האפליקציות אינם דוברי אנגלית, והתופעה רק צפויה להתרחב, תרגום אפליקציות לשפות שאינן אנגלית הוא הכרחי לחברות ועסקים המעוניינים להגדיל פלחי שוק ולהגיע לשווקים חדשים.

שיווק אפליקציה שונה מאוד משיווק של אתר אינטרנט, ועל אחת כמה וכמה משיווק מסורתי מחוץ לרשת. מספר ה"הורדות" של אפליקציה באזור גיאוגרפי מסוים קובע את מיקומה בטבלאות הדירוגים בחנות האפליקציות. חברות המפתחות אפליקציות לאייפון ואנדרואיד מעידות כי הן רואות בשווקים שאינם דוברי אנגלית את הכוח המניע בהתפשטות האפליקציה (דוגמאות לחברות אלו הן פייסבוק, אברנוט ו-Bump). גוגל ואפל, מצידן, מקדמות לראש תוצאות החיפוש בחנויות האפליקציות שלהן אפליקציות המוצעות בשפה המקומית של המחפש. מכיוון שיותר מ-90% מהאפליקציות מוצעות בשפה אחת בלבד, עצם קיומה של גרסה לאפליקציה בשפה נוספת, מעלה את סיכויי ההתפשטות שלה ברשת בעשרות מונים. גם מצידם של היזמים והמפתחים כדאי מאוד לפתח אפליקציות רב-לשוניות, שכן הן אנדרואיד והן אייפון מציעות דרכים פשוטות למפתחים לביצוע לוקליזציה לאפליקציות.

כאשר מתרגמים אפליקציה חשוב מאד להשתמש במתרגמים שהם דוברי שפת אם בשפת היעד. המתרגמים צריכים להיות צעירים (בגילם או ברוחם) ולהכיר את עולם המובייל והאפליקציות. משתמשי האפליקציה רגישים לכל פרט בממשק המשתמש, ולכן חוסר רגישות לניואנסים תרבותיים או לסלנג יפגע באפליקציה. יש צורך לבקש מהמתרגמים לבצע התאמה תרבותית. במילים אחרות, שלא יתרגמו תרגום ישיר של שפת המקור, אלא יתרגמו באופן חופשי, אשר ישמע טוב בארץ היעד. אחרי הטמעת הגרסה הלוקאלית באפליקציה, יש לבדוק אותה על ידי מתרגם נוסף.

כדי לבחור לאילו שפות כדאי לתרגם אפליקציה, כדאי לבדוק מספר נקודות:

1.באילו מדינות הורידו הכי הרבה את האפליקציה בשפה המקורית שלה. קרוב לוודאי שאם האפליקציה תתורגם לשפה המקומית במדינות אלו, היא תתפשט בקלות רבה יותר, ויש סיכוי שתהפוך ל"להיט" מקומי, או שתגיע לראש טבלת ההורדות בחנות האפליקציות של אותה המדינה.

2. באילו מדינות יש ריכוזי אוכלוסייה גדולים, שידוע כי הם בעלי עניין באפליקציה. לדוגמה, אפליקציות חדשניות מבחינה טכנולוגית יחדרו טוב יותר ביפן ובדרום קוריאה, הידועות בחיבתן לטכנולוגיות חדשניות.

3. באילו מדינות אין אפליקציה דומה בשפה המקומית, או באילו מדינה יש פחות מתחרים על תשומת ליבם של המשתמשים.

4. הקשיבו לפידבקים ממשתמשי האפליקציה. אם כמה משתמשים ביקשו את האפליקציה בספרדית, כדאי לשקול לוקליזציה לספרדית.

הכותב הוא סמנכ"ל בחברת התרגומים המקצועיים OneHourTranslation ישראל