האווטאר והסלולר: מלחמות התקשורת בדרך להצתה מחודשת

במאמר זה ברצוני לתאר מגמות צפויות במשחקי המלחמה העתידיים בשוק התקשורת. נסיעתי האחרונה לחו"ל היוותה עבורי הדגמה קטנה למימוש תחזיות מומחים מזה זמן לאינטגרציה בין אמצעי התקשורת השונים, הפועלים כיום בתחרות זה מול זה, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה תאגידית. הופתעתי מעט משיקום עוצמתה של התקשורת הנייחת, ואולי ספגתי השראה מסוימת מספרו של מיצ'יו קאקו, "הפיזיקה של העתיד", כמו גם מתשתיות התקשורת השווייציות המתקדמות. לאוהדי "אווטאר" – אשתמש בדמותו במהלך המאמר, נראה שהקרב של כשפי האוויר עוד לא הוכרע – ממלכת האדמה חוזרת לזירה, ואליה יתווספו גם כוחות הטבע האחרים, האש והמים – הכל בהמשך.

השימוש בטלפון על גבי אינטרנט (VOIP) קיים כבר זמן רב. עם זאת, הוא סובל מנחיתות ביציבות הקו מבחינת איכות, וכן מסרבול בשימוש. יש הטוענים לקונספירציה של חברות תקשורת מסוימות שמזהות חיוג בשיטה זו ומורידות בכוונת תחילה את איכות הקו, אך בין אם הדבר נכון או הזוי, משתמשים מעדיפים עדיין להשתמש בתקשורת סלולרית הרגילה, בוודאי בתקופה הנוכחית שבה צונחים מחיריה. עם זאת, שינוי משמעותי נראה באופק ועד סיום המאמר הנוכחי ברצוני לשרטט כמה קווים, תרתי-משמע, לתשתית התקשורת העתידית בעולם ובישראל.

על פי חזון שמימושו נראה קרוב מתמיד, נוכל בקרוב כולנו לשוחח בטלפון ולגלוש באינטרנט באופן חופשי בכל מרחב מיושב בארץ ובעולם המערבי, ובמקביל נהנה מאוויר נקי יותר מקרינה סלולרית, שאת נזקיה הבריאותיים עוד איננו יודעים בוודאות. לשינויים אלו יהיו השלכות רבות על כל תחומי החיים שיושפעו מהנגישות התקשורתית ומהתאמתה האישית כמעט לכל הקשר של חיי הפרט, הקהילה והמערכת המאקרו כלכלית.

להתקשר מחו"ל כאילו אתה בבית
בנסיעתי האחרונה לחו"ל רכשתי מנוי גלישה רחב לטלפון הסלולרי, ונמנעתי, לראשונה, מלרכוש חבילת שיחות יוצאות או נכנסות, או מרכישת כרטיס SIM מקומי בחו"ל. מחיר מנוי הגלישה שרכשתי מהחברה הסלולרית שלי היה סביר יחסית, אם כי עדיין גבוה מהמתבקש, אך זהו בוודאי מצב זמני, שכן כפי שאתאר בהמשך, לחברות הסלולריות יהיה כדאי להעניק שירות הוגן יותר אם ברצונן לשרוד.

בנסיעה הנוכחית התקנתי אפליקציה חדשה יחסית של חברת בזק שמאפשרת להפוך את קו הטלפון הביתי לקו וירטואלי על גבי המחשב. לכאורה אין בכך חדשנות רבה מול השירות של סקייפ ודומיו, אך בפועל מדובר בדוגמה קטנה להיפוך מגמה שמחזירה את התקשורת הנייחת לקדמת הבמה. בעזרת האפליקציה יכולתי להרגיש בבית בכל מקום בחו"ל, לפחות מבחינה תקשורתית – יכולתי להתקשר מהנייד כאילו היה הטלפון הקווי בביתי, ללא תוספת תשלום במסגרת סל הדקות של המנוי שלי, לכל קוו נייח או נייד בישראל, לערוך שיחות מקומיות בחו"ל ולמדינות אחרות בעזרת חיוג 00 כפי שאני נוהג בשגרה בישראל, בתעריפים זולים של כמה אגורות לדקה כפי שמספקים המפעילים הבינלאומיים בישראל, ולקבל שיחות למספר הטלפון הקווי שלי בישראל, ללא כל עלות. כל זאת באיכות קו דומה לשיחה "רגילה" בטלפון ובחיוג רגיל ללא הסרבול המלווה כיום את החיוג הבינלאומי "המוזל" (רק 10 שקלים לדקה במקום 20 שקלים לדקה) המאפיין את רוב מנויי החיוג של החברות הסלולריות.

כרגע פועל שירות זה בחו"ל רק דרך חיבור לרשת אלחוטית, אך הדבר ישתנה במהרה, נראה שהמתכנתים לא הספיקו להתאים את עצמם לעלות הזולה של הגלישה הסלולרית בחו"ל והתאימו את האפליקציה לשימוש ברשת אלחוטית wifi בלבד. עקיפת המכשול היתה פשוטה, אך דרשה שימוש בשני מכשירים סלולריים – את האחד הגדרתי כנתב אלחוטי, את השני חיברתי לראשון ודרכו קיימתי את השיחות. כך יצרתי רשת אלחוטית מאולתרת שהפכה את זמינות הקו הביתי שלי לקבועה מכל מקום במהלך הנסיעה. אני מעריך שחסכתי מאות שקלים בשיחות הטלפון, שלא לדבר על נוחיות של גלישה ושיחות ללא הגבלה בחו"ל, כפי שאני רגיל ביום-יום בישראל. סביר להניח שבקרוב אפליקציות מסוג זה ישוכללו ולא אזדקק לסירבול שהפך אותי לתחנת ממסר מהלכת עם שני מכשירים סלולריים. אני משוכנע שבעקבות בזק ילכו כל שאר חברות התקשורת האחרות. עדיין נותרה הסוגיה של זמינות הרשת האלחוטית, אך גם אותה נפתור בעוד כמה פסקאות, השווייציים, מצידם, מספקים רשת אלחוטית זמינה כמעט בכל מקום מיושב.

מה הקשר לאווטאר?

לחובבי המדע הבדיוני, המאמר הנוכחי יוכל לשמש גם מעין אינטרפרטציה לאווטאר, הסדרה הפופולארית, זוכת פרס אמי המספרת על מאבק בין ארבעת כוחות הטבע: אדמה, אוויר, אש ומים. לצורך עניינו הנוכחי, נוכל בוודאי להמשיל את התקשורת הנייחת לכוח האדמה ששלט ללא עוררין תקופה היסטורית ארוכה, ונראה היה בעשור האחרון שאיבד את כתרו לכוחות האוויר הסלולריים.

למי שילדיו לא צפו בסדרה האמריקאית-יפנית אבהיר שהאווטאר, מלבד היותו במקור ביטוי בסנסקריט לדמות מיתולוגית הודית וכינוי למשתמש במשחקי מחשב, הוא דמות מצוירת שבאה להחזיר את האיזון לעולם לאחר מאה שנות העלמות. הוא ניחן בכוחות של "כשפות אוויר" ומשימתו מלווה באי-וודאות ומתח – האם יצליח להשכין שלום בעולם?

ואכן, גם בסיפור שלנו, יהיה צורך בגורם בעל כוח כשפים עוצמתי לא פחות מזה של האווטאר כדי להשכין שלום בעולם התקשורת המסוכסך, לטובת השחקנים בענף התקשורת, לטובת הצרכנים, ולא פחות חשוב, לטובת קיימות הסביבה והחברה שהתפתחותה תלויה כיום יותר מתמיד באיכות תשתית התקשורת שפועלת בבסיס הפעילות העסקית והאזרחית במדינה. איזון זה יפעל לטובת כל בעלי העניין האמורים, אך יתממש רק בתנאי שבעלי הפלטפורמות השונות ישכילו לשתף פעולה אלו עם אלו, שכן כבר בעתיד הקרוב לא ניתן יהיה עוד להפריד בין כוחות השידור השונים של הטבע. רק השילוב ביניהם יוכל לספק לצרכן ולצרכי העתיד את מבוקשם, תוך שמירה על עקרונות של פיתוח בר-קיימא.

מניסיון ההיסטוריה, כדי שאיזון אופטימלי שכזה יתממש, תפקידה של המדינה, או בשפת העידן הנוכחי – "הרגולטור", יהיה קריטי, ובלעדיו יוותר עולם התקשורת כאוטי ולא מאוזן. כדי להמחיש זאת אסביר מייד מדוע יחסי הכוחות בענף התקשורת בישראל עומדים להשתנות בצורה מהותית, וממלכת האדמה, הנשלטת בישראל על ידי בזק והוט תחזור לדומיננטיות ההיסטורית שלה, לפחות לתקופת ביניים עד שכוחות האוויר יתאוששו, עד שכוחה של ממלכת האש תופגן בזירה, ועד שכוחו של שליט המים יאזן בין כל אלו. למי שזקוק כעת לתפריט הסברים, הרי הוא לפניכם.

את כוחה של ממלכת האדמה והאוויר, אין צורך להסביר, כבלים הפרושים לאורכה ולרוחבה של הארץ מספקים תשתית נייחת נרחבת, עם אופציות ניידות קצרות טווח של רשתות אלחוטיות. מכאן והלאה מצוייה ממלכת האוויר, המיוצגות כרגע על ידי המפעילים הסלולאריים השונים. ממלכת האש נמצאת כרגע על אש קטנה, אך אין להתבלבל בכוחה. האש מיוצגת על ידי חברת החשמל הישראלית, שכאשר תפעיל את תשתית קווי החשמל שלה המגיעים לכל בית בישראל, לטובת פס אינטרנט רחב, בעוצמה של מכת חשמל, כל קלפי המשחק יתערבבו להם מחדש.

ומה על המים? את כוחות המים אשייך בסיפור הנוכחי לרגולטור, שכפי שקירר את גובה המחירים בשוק הסלולרי המקומי ופתח אותו לתחרות והוגנות מסחרית, כך יהיה חייב המחוקק להמשיך בפעילותו לבניית תשתית התקשורת העתידית של ישראל שתוביל אותה סוף סוף אל המאה ה-21 באיחור ניכר. לדבר חשיבות לאומית עליונה שכן אוטוסטרדת האינטרנט חשובה כיום מאוטוסטרדת כבישים מסועפת. כבר כיום מורגשת ירידה בעוצמתה הטכנולוגית של ישראל בעולם, וכמעט כמו לגבי כל תשתית לאומית, השוק הפרטי לא יוכל לקחת אחריות לטיפול במצב.

בחלק ב' של המאמר תוכלו לקרוא על סוג התשתית שעל הרגולטור להשית כדי להגיע לחזון אחרית הימים של שוק תקשורת אינטגרטיבי ופתוח בישראל.

פרופ' אורן קפלן, כלכלן ופסיכולוג קליני, סגן דיקן ומנהל אקדמי של תוכנית MBA המתמחה בפסיכולוגיה עסקית וניהולית בביה"ס למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל.