הכיוון: דאטה תחילה

הכיוון: דאטה תחילה

14/03/2017 מאת: עמית קמה

ארגון מודרני חייב להכשיר את כל עובדיו לחשוב על המשימות והיעדים העסקיים שלהם בפרספקטיבה של דאטה תחילה. אז איך מתחילים? פיתוח האוריינות הארגונית והגדרת יעדי דאטה הם הצעדים הראשונים לפיתוח היכולת הארגונית לעשיית שימוש מושכל בדאטה

למי שעוסק בתחום הדאטה נדמה שכולם עוסקים ומבינים את עולם הדאטה לפחות כמוהו, אך המציאות היא שברוב הארגונים המושג דאטה או ביג דאטה הוא אמורפי. המצב הופך לחמור יותר ככל שמעמיקים בהיררכיה הארגונית.

ארגון שרוצה להתפתח לשלב הדיגיטלי ומשם לשלב האוטונומי חייב להכשיר את כל עובדיו לחשוב על המשימות והיעדים העסקיים שלהם בפרספקטיבה של דאטה תחילה. כפי שלמדנו לחשוב בפרספקטיבה של מובייל תחילה כדי לתת מענה למעבר המסיבי של הלקוחות לזירת המובייל, כך צריך לאמן את הארגון כולו לחשוב דרך דאטה – ומוטב שזה יהיה מוקדם ככל שניתן בתהליך העסקי, שכן דאטה הופך למשאב קריטי בכל פעילות ארגונית והוא זה שעושה במקרים רבים את ההבדל בין עוד החלטה עסקית להחלטה עסקית נכונה ומוצלחת.

דאטה בכל מקום – Data Ubiquity

אי אפשר להתחמק מזה יותר. טביעת האצבע הדיגיטלית שלנו הולכת איתנו לכל מקום. כבר כמה עשורים שאנו מייצרים רשומות דיגיטליות כמעט בכל מערכת ארגונית שאנו נוגעים בה, מידע זה סייע לנו בשנים האחרונות להבין טוב יותר את הפעילות שלנו בפרספקטיבה לאחור, לנתח אותה ולקבל החלטות טובות במורד הדרך העסקית. אלא שבשנים האחרונות מתרחשת אבולוציה של יצירת דאטה בכמויות הולכות וגדלות תוך כדי שיגרת היום שלנו בעבודה ובבית. בתחילה זו היתה הכמות ההולכת וגדלה של נתונים שיצרנו בצורה אקטיבית בערוצים הדיגיטליים השונים: סיפורים ברשתות החברתיות, תמונות מהמובייל, ציוצים בטייטר, קטלוגים בפינטרסט, פודקאסטים, סרטונים ביוטיוב ופייסבוק, שידורי לייב ועוד ועוד. כל אלו נתרמו במודע (גם אם לעתים ללא מחשבה על ההשלכות) ובצורה אקטיבית.

אך זו היתה רק ההתחלה, בשנים האחרונות הפכנו לייצרנים פסיביים של דאטה. מכשירי המובייל שצמודים אלינו כל הזמן, שעונים חכמים, צמידי ניתור (לפעילות ספורטיבית), משקפיים חכמים (Google Glass, Spectacles), חיישנים לניתור שינה, מערכות חכמות ברכבים וברכבים אוטונומיים, אפליקציות מבוססות מיקום, מצלמות אבטחה ועוד רבים אחרים, הפכו אותנו למקורות דאטה שאנו יוצרים בצורה פאסיבית.

השלב הבא באבולוציית הדאטה הפך אותנו ואת הסביבה שלנו למערכת ניתור פסיבית וגלובלית בה כמעט כל הסביבה שלנו מחוברת דיגיטלית ומייצרת כמויות עצומות של דאטה. מקררים חכמים מתעדים את הצריכה שלנו, מראות חכמות מקליטות אותנו ובמקביל מתקשרות חזרה, טלויזיות חכמות שמתעדות את הרגלי הצפייה שלנו, טוסטרים, מברשות שיניים, כלי אוכל לחיות המחמד, דלתות, מנעולים, מזגנים, כסאות במשרד ו… עוזרים אישיים דיגיטליים דוגמת Amazon Echo ,Google Home  ואחרים שהופכים להיות סופר נפוצים, ופשוטים להחריד לשימוש .

חשיבה בפרספקטיבה של דאטה

אז דאטה מקיף אותנו מכל עבר, אלא שלא כולם ערים לקיומו, וגם כאשר הם מבינים שהוא קיים וזמין לא תמיד ברור מה ניתן לעשות איתו. ולכן תרבות ארגונית שמקדמת את תפיסת הדאטה בכל הארגון חיונית לקידום האג’נדה במסע הדיגיטלי שהארגון עובר.

כמו כל שינוי תרבותי, המרכיב האנושי קריטי בתהליך, אך בשינוי זה המרכיב הטכנולוגי חשוב לא פחות. שכן ניתן לפתח את המודעות של העובדים למשמעויות הדאטה אך ללא כלים לטפל בדאטה זה יכול להיות תהליך עקר ומתסכל.

אז כיצד בכל זאת ניתן לקדם תרבות עשייה מבוססת דאטה?

1. מנהל דאטה בארגון: ראשית צריך להגדיר מישהו שזה יהיה תחום אחריותו, זה לא חייב להיות Data/Digital Officer, אבל זה חייב להיות מנהל שיבחן את הנושא בראייה כלל ארגונית, שכן ברוב הארגונים הניתוח והטיפול מפוזר בין מחלקת האנליזה, המחקר, מערכות המידע ובשנתיים האחרונות בדיגיטל ובשיווק. זה כמובן יוצר בעיה, שכן כל אחד מטפל רק בדאטה שנמצא תחת אחריותו.

2. הבנת האתגרים והיעדים העסקיים של הארגון: זה אמנם נשמע מתבקש, אבל מנהל שלא מכיר את היעדים העסקיים והאתגרים איתם מתמודד הארגון לא יוכל לסייע במציאת פתרונות מבוססי דאטה לאותם אתגרים. ואין הכוונה על טקטיקה מחלקתית אלא על אסטרטגיות עסקיות שיקבלו מענה באמצעות תובנות מבוססות נתונים.

3. מיפוי מקורות הדאטה הרלוונטיים: זהו תהליך חיוני, חשוב ובלתי נגמר שכן מקורות דאטה חדשים צצים כל הזמן, בתוך ומחוץ לארגון. חשוב לבצע מיפוי של מקורות הדאטה הרלוונטיים. סביר להניח שתמצאו בכל יחידה עסקית דאטה ברמה כזו או אחרת, וכאן באה לידי ביטוי האמנות הארגונית של סינון הדאטה החיוני לשיפור התפעול וחויית הלקוח.

4. שותפות טכנולוגית: אין דאטה ואנליטיקה בלי טכנולוגיה, בטח לא דאטה רלוונטית לעידן הדיגיטלי, ולכן מיפוי הטכנולוגיות לאיסוף, איחסון, וניתוח הנתונים חיוניות לתהליך. בשלב זה אתם בטח כבר אומרים לעצמכם שרק החלק הזה של התאמת המערכות הטכנולוגיות יכול לקחת שנים. ונכון, בהרבה מאד ארגונים קיימות מערכות ישנות שיהיה קשה להחליף ולהתאים לעידן החדש. אבל עבודה משותפת עם מחלקת ה-IT יכולה לסייע ביצירת קדימויות לטיפול בנתונים החשובים בטווח הקצר, הבינוני והארוך. בהתאם ניתן להחליט אילו מערכות יש להחליף או לשדרג.

5. פיתוח האוריינות הארגונית: השינוי המשמעותי מגיע בשלב זה. עד כה ביצענו בעיקר מיפוי והבנת סביבת הדאטה בתוך ומחוץ לארגון. עכשיו עלינו לוודא שכל (ואני ממש מתכוון לכל) העובדים בארגון ערים לדאטה ולמשמעויות שלו כחלק ממרקם השגרה העסקית שלהם, לדוגמא:

• מהו דאטה ברמה הכי בסיסית ומהם המשמעויות שלו בפעילות העסקית שלי כפרט.

• איזה דאטה היחידה העסקית שלי מייצרת וכיצד הוא תורם למארג הדאטה הכולל של הארגון.

• איזה דאטה היחידה העסקית שלי ואני כפרט צורכים (או נדרשים לצרוך) כחלק משגרת העבודה.

• כיצד אני חושב על פתרון בעיות עסקיות באמצעות דאטה תחילה. כלומר מה הם מקורות המידע שייסייעו לי בפתרון הבעיות העיסקיות איתם אני מתמודד.

• כיצד אני לומד להסתכל על דאטה כדי לזהות הזדמנויות עסקיות.

• מהם מודלים אנליטיים וכיצד הם באים לידי ביטוי בעבודה שלי עם דאטה.

• כיצד אני נותן יעדי דאטה מוגדרים לפרוייקטים שאני מנהל או מבצע (כמה דאטה הפרוייקט/קמפיין/פעילות עסקית  אמור לייצר, באיזו איכות, על אילו שאלות עסקיות הוא עונה, כיצד הדאטה מסייע לפרוייקט/קמפיין/פעילות עסקית הבאה).

• מה הן הטכנולוגיות הדיגיטליות המתקדמות שזמינות בארגון כגון שפות ניתוח ואנליטיקה , בינה מלאכותית, אליטיקה צופה פני עתיד, מכונות לומדות, ועוד.

6. תשתית התנסות ולמידה: לאחר שפיתחנו את היכולות והידע הארגוני, נדרשת תשתית למידה והתנסות בה העובדים יכולים להתנסות ולתרגל בכדי לשפר את היכולות שלהם. לעיתים אלו יהיו מערכות מקבילות למערכות אמת בהן העובדים צורכים מידע ומקבלים החלטות לצורך התרגול. ולעיתים סביבות ייעודיות לפיתוח והכשרה בתחום.

זה המקרה הקלאסי בו אנו מספקים לעובדים חכה ומלמדים אותם לדוג במקום לספק להם דגים לפי הצורך והעניין. פיתוח האוריינות הארגונית והגדרת יעדי דאטה יסייעו משמעותית בפיתוח התרבות הנדרשת בארגון. משם העובדים כבר לבד יעלו את רף הדרישות והציפיות כך שהיכולת הארגונית כולה לעשות שימוש מושכל בדאטה תגדל ותתפתח. אז יהיה הרבה יותר קל להתפתח לשימוש בכלים דיגיטליים מתקדמים, קבלת החלטות נכונות ופיתוח מוצרים או שירותים מותאמים יותר לעידן החדש.

הכותב הוא המייסד והבעלים של קמדיה שירותים טכנולוגיים העוסקת בייעוץ, פיתוח, ואיפיון חוויית משתמש בעולם הדיגיטלי והמייסד של השלוחה הישראלית של מועדון סמנכלי הדיגיטל CDOCLUB