להכין עוגייה בצורת פרה נשמע אולי פשוט, אבל כשמציצים אל מאחורי הקלעים של תהליך הפיתוח של עוגיות מילקה מגלים, שמאחורי כל פרה בה אתם נוגסים מסתתרת עבודת פיתוח מפרכת

לאחרונה, זכו עוגיות מילקה בפרס החדשנות של מוצר השנה. אחת הסיבות לזכייה הייתה צורתן המיוחדת של העוגיות: הפרה המזוהה עם הלוגו של מותג השוקולד מילקה. זה אולי נראה לכם פשוט לייצר עוגייה בצורת פרה, אבל מתברר שזה מורכב בהרבה ממה שהייתם מתארים לעצמכם. בשורות הבאות נציג לכם את ‘מאחורי הקלעים’, הסיבוכים והפתרונות היצירתיים שבסופם מתחבאת פרה משוקולד.

מילקה הוא אחד המותגים החזקים של תאגיד קראפט הבינלאומי, שמייצר בין השאר את שוקולד טובלרון, את גבינת פילדלפיה, את עוגיות אוריאו ואת קפה ג’ייקובס. הוא מזוהה בעיקר עם שוקולד ובאירופה הוא נחשב למותג השוקולד המוביל. אחד המסרים שמילקה מעבירה בכל העולם הוא את העובדה, שהחלב המשמש אותה לייצור השוקולד נחלב מפרות, שרועות בהרי האלפים. זו גם הסיבה שלוגו המותג כולל פרה, שפעמון לצווארה, ושם המותג כתוב על גופה.

בשנת 2009, העלה צוות השיווק הגרמני של מילקה רעיון: לייצר עוגיות מצופות שוקולד שיזוהו באופן מיידי עם המותג. אחד מאנשי הצוות העלה את הרעיון שהעוגייה תהיה בצורת פרה, כדי לקשור אותה במוחם של הצרכנים ללוג של מילקה ומשם לתדמית שלה. הרעיון אושר, ולצוות הוקצו תשעה חודשים להעביר את הרעיון מחדר הישיבות למדפי הסופרמרקטים. והצוות כלל אנשי שיווק, טבחים שהכינו מתכונים לבצק, מהנדסים שתכננו קווי ייצור ותבניות אפיה, וצוות טכני שדאג שהעוגיות יאפו כראוי בתנור ושהשוקולד יצפה כל עוגייה בשכבה אחידה.

ראשית היה צורך להחליט על המתכון: הרכב הבצק, סוג הדגנים, כמות הסוכר, ציפוי השוקולד וכדומה. הצוות עירבב, בדק ואפה עוגיות ממספר רב של מתכונים וניגש למבחני טעימה עד שנבחר המתכון הטעים ביותר לעוגייה מתוך האופציות שנבדקו.

אחר כך, וכדי להכין עוגייה בצורת פרה, נוצר כמובן הצורך להכין תבנית אפייה בצורת פרה. התבנית הראשונה שהביא הצוות לאישור הנהלת החברה בווינה נפסלה משום שלא הייתה דומה מספיק לפרה שעל לוגו המותג אלא תיארה פרה חייכנית וילדותית במקצת (ראו תמונה). הצוות חזר אל שולחן השרטוט ועיצב תבנית שהייתה זהה לפרה שעל הלוגו.

אבל אז צצה בעיה נוספת: בצק הוא חומר שמשנה את צורתו בזמן האפייה ולכן, הפרות שנאפו בתבנית החדשה יצאו מעט מעוותות ולא דומות כלל לפרה המקורית. הצוות החל לשנות בכל פעם אלמנט אחר בתבנית: ניסו לפשט את קווי המסגרת של הפרה, להרחיב ולהצר את הפעמון שלצווארה, לפשט את צורת הקרניים ואפילו ביצעו “ניתוח פלסטי” באפה. רק לאחר חמישה ניסיונות כושלים לאפות פרה כמו שצריך, הצליחו אנשי הצוות להגיע לתוצאה הרצויה לאחר האפייה: עוגייה שאכן דומה לפרה של מילקה.

השלב הבא היה האריזה. הצוות החליט שהעוגיות ישבו ב’ערימות’ בתוך מגשיות בצורת פרה. הרעיון הראשוני היה לייצר את המגשית בצבעי המותג מילקה: סגול. אולם, לאחר שיוצרו מספר דוגמאות ונערכו ניסויים, התברר שבמספר מקרים האריזה הסגולה מוכתמת בשוקולד שמצפה את העוגייה, מה שמשאיר עליה כתמים חומים ולא אטרקטיביים. לכן הוחלט לבסוף, שצבע התבנית יהיה חום ולא סגול. לאריזה נוסף גם חידוש חביב: אריזה לסגירה חוזרת, שמטרתה לשמור על טריות העוגיות, במידה ולא מחסלים אותן מייד עם פתיחת האריזה.

השלב הבא היה להקים קו ייצור במפעלי החברה. מדובר בקו ייצור אוטומטי, שמצידו האחד מזרימים את חומרי הגלם, שמתערבבים, הופכים לבצק, נאפים והופכים לעוגיות בצורת פרה. לאחר מכן הם עוברים מתחת למזלפי שוקולד, שמצפים את צידם האחד בשוקולד, שמתקרר ומתקשה על העוגייה. העוגיות המוכנות זורמות ונארזות בצורה אוטומטית במגשיות האטומות. בסך הכל, זמן ייצורה של עוגייה מהרגע שהיא חומרי גלם ועד שהיא ארוזה ומוכנה למשלוח לסופר הוא שעה וארבעים ושבע דקות.

עוגיות הפרה של מילקה הושקו לניסיון בשווקים באירופה ולאור ההצלחה הושקו גם בשווקים אחרים, כולל ישראל. שנתיים וחצי לאחר שנהגה הרעיון עוגיות הפרה של מילקה ננגסות במספרים כמעט בלתי נתפשים: מדי שנה נאפות, נארזות ונאכלות יותר ממיליון פרות פריכות מצופות שוקולד בכל העולם. והכל התחיל בישיבה של משווקים יצירתיים, ששתו קפה וכירסמו עוגיות – לא הצלחנו לברר באיזה צורות.

ערן יסעור הוא ממארגני פרסי מוצר השנה בישראל והמוציא לאור של העיתון פורום שיווק