אנו מבלים זמן רב בעבודה עם מחשבים, אבל חלק ניכר מחיינו מוגדר עדיין על ידי מערכת יחסים ארוכה עם ספרים לא ווירטואליים. בניגוד לרבים מהקולגות האקדמאיים הבטוחים כי הספר הווירטואלי יהיה בעתיד בעל נתח שוק גדול ומשמעותי יותר מנתח הספרים המוחשיים, אנחנו במרכז ללימודים אקדמאים רואים כי המהפכה הטכנולוגית האחרונה רק העמיקה את החיבה של צרכנים רבים לספרים וספריות, וחיזקה את התופעה של ביקור אנשים למשך זמן של יותר מחצי שעה בחנויות ספרים.
בחודש מארס 2009, כמעט לפני נצח נצחים במונחים טכנולוגיים, עבד בעמק הסיליקון צוות קטן של מהנדסים בסתר, מאחורי דלת לא מסומנת במבנה שאיחסן לפניהם מאפיית לחם. הצוות מיהר לבנות מכשיר שילכוד את דמיונם של הקוראים ואולי אפילו יציל את תעשיית הספרים.
מאחוריהם עמדה בארנס אנד נובל, קמעונאית הענק שגרמה לחנויות ספרים עצמאיות רבות לפשוט את הרגל ולאחר מכן מצאה את עצמה נאבקת על חייה.
צוות המהנדסים שלה המציא את Nook, שהפך לתקווה לא רק של בארנס אנד נובל, אלא לתקווה של רבים בענף הספרים המודפסים דווקא. והתוצאות מדברות בעד עצמן: בשנת 2010 הקיף שוק הספרים הדיגיטליים בארה"ב 3% מהשוק, וכעבור שנה צמח ל-13%. מחקרים מראים (ג'ונסון 2011) שהדיגיטציה פוגעת כצפוי במכירות הספרים.
אף אסטרטג לא מצפה כי בארנס אנד נובל תיעלם בין לילה. אבל השאלה המציקה לקוראי ספרים רבים ולבעלי רשתות ולצרכנים היא: מה אם כל מדפי החנות ייעלמו בעוד חמש שנים ובארנס אנד נובל או צומת ספרים יהפכו למעין בית קפה עם נקודת חיבור דיגיטלית? תסריט לא דמיוני.
זוהי הסיבה שבארנס אנד נובל, שיש המכנים אות "הקפיטליסטית האכזרית של סוחרי הספרים", נראית עכשיו חיונית כל כך לעתידו של אותו ענף והפכה לבעלת הברית הכי גדולה של הוצאות הספרים. אמנם אפשר לקנות רבי מכר בוול-מארט (או בסופר פארם), אבל בארנס אנד נובל היא הקמעונאית היחידה המציעה מגוון רחב של ספרים ולכן נתפסת חיונית לא רק עבור ציבור הקוראים, אלא גם עבור הוצאות הספרים.
בארץ הוצאת ידיעות אחרונות השיקה יחד עם סטימצקי וחברת ניופאן קורא ספרים אלקטרוני שנקרא "עברית". עם השקתו, במאי 2010, אפשר היה אפשר לקרוא בו בתשלום מאות כותרים של הוצאות שונות. אחת ההוצאות הגדולות בארץ ומבעלות צומת ספרים – כנרת-זמורה-ביתן נעדרה מהרשימה, באופן לא מפתיע. בשנה האחרונה נמתחה ביקורת על מחירו הגבוה של עברית ועל נחיתות טכנולוגית לעומת קוראים אלקטרוניים אחרים, וכעת עובדים על השקתו של דגם חדש ומתקדם יותר.
גורמים בענף המו"לות המקומי חלוקים בדעתם עד כמה הדיגיטציה תשתלם בשוק הישראלי הקטן, בגלל ההשקעה העצומה שהיא דורשת. מנגד, אחרים טוענים שבמוקדם או במאוחר יישר השוק הישראלי קו עם המתרחש בחו"ל. בניגוד לטענת בעלי הוצאות הספרים הישראליות אנחנו חושבים כי ישראלים עדיין יעדיפו לבקר בחנויות ספרים.
ממחקר מקיף (2010) שנעשה בגרמניה ובאוסטריה אנחנו לומדים כי צרכנים רבים עדיין רוצים לחוות את הטקסט ולהרגיש באמת כי הספרים שהם אוהבים וקוראים הם באמת שלהם." הספרים הם בבעלותי ", אמר אחד מהם בפשטות," את אלה אני לא יכול להשאיר מאחור". קונים צעירים ומבוגרים שנשאלו למה הם קונים ספרי ילדים אמרו שהם לא רוצים לתת במתנה "הורדה דיגיטלית" לאחיינית שלהם ליום הולדתה. רבים פשוט ציינו כי אין כמו חוויה של ללכת לחנות ספרים.
מנתונים שלוקטו בארצות הברית ובאירופה עולה כי מצבן העסקי של חנויות ספרים קטנות היה יציב בשנים האחרונות. ולמרות התקדמות הטכנולוגיה והעובדה שספרים בכריכה קשה שהפכו קצת ל"פאסה", חנויות ספרים קטנות עדיין פועלות ביעילות רבה. אחת החוזקות הגדולות שלהן היא ההמלצה האישית על ספר מעניין, שנחשבת לשיקול רב משקל ברכישת ספרים. לכן, הצפי שלי הוא שתעשיית הספרים תסובב את גלגלי השיווק והקמעונות ותתחיל מההתחלה, היכן שהחלה בחנויות ספרים קטנות שכונתיות.
ד"ר מיכאלה אלרם, מרצה לשיווק במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה