האקדמיה מתקדמת למאה ה-21

נובמבר 16, 2016 מאת: שמחה סיגן

מוסדות הלימוד האקדמיים מתחילים להבין שלשבת באולם מול מרצה שמדקלם את המחקר האחרון שלו זה כל כך 1990. העידן המקוון חודר אל כיתות הלימוד לאט אך בהתמדה ויעידו על כך 15 מיליון התלמידים של קורסרה

אחד המאפיינים הבולטים של העולם ב-20 השנים האחרונות הוא קצב השינויים המהיר הקיים ברוב תחומי החיים. ואולם תחום הלימודים – הן בבתי הספר והן באוניברסיטאות – הוא אחד מהאחרונים להשתנות. אותם חדרים ואולמות, אותם כיסאות המסודרים בשורות ואותם המרצים העומדים על הקתדרה ומרצים. איך ייתכן שבעולם שבו הידע הפך לנגיש כל כך, עדיין טורחים הן המרצים והן הסטודנטים להגיע לאולמי ההרצאות כדי להעביר ולקבל ידע – מה שניתן לעשות היום בלחיצת כפתור?

לא נטען שאין התקדמות כלל. כבר לפני כעשור החלו לבצבץ ברשת קורסים חוץ אוניברסיטאיים מקוונים חינמיים, וב-2012 הוקמה Coursera – אוניברסיטה אונליין שהוקמה בשיתוף פעולה של שש אוניברסיטאות מובילות בארה"ב ובהן סטנפורד, דיוק וג'ון הופקינס. Coursera מאפשרת לכל דיכפין להירשם ולבחור מתוך יותר מ 1,724 קורסים את אלה המתאימים לו – חלקם מאפשרים לצבור יחידות לימוד (קרדיטים) הנדרשות במסלולי לימוד לתואר ראשון ושני.

היתרונות לתלמידים ברורים: נגישות לחומר הנלמד, אפשרות לשמוע את אותו שיעור מספר פעמים, ואפשרות לבחור מרצה על פי כישורי ההוראה שלו. גם המוסד האקדמי מרוויח – מספר המרצים לא חייב להיות גדול, מאחר ש מרצה אחד יכול להעביר שיעור למספר בלתי מוגבל של תלמידים, במספר בלתי מוגבל של מיקומים וכל ההוצאות על המיקום הפיזי נחסכות. ואכן בשנת 2015 למדו ב-Coursera 15.4 מיליון סטודנטים.

היכולת להעביר חומר לימודי באופן מרתק היא שעושה את ההבדל בין סטודנט משועמם לסטודנט לומד. בישראל איכות ההוראה, אינה במקום גבוה בסט הדרישות ממרצים באוניברסיטאות, והם נמדדים בראש בראשונה על פי איכות וכמות המחקרים שהם מבצעים. אך באוניברסיטאות המובילות בארה"ב, יכולת ההוראה של מרצה היא הדרישה מספר אחת. החוקרים/מרצים בהרווארד, למשל, נדרשים לעבור הכשרה המקנה להם כלים להעביר לסטודנטים תכנים באופן היעיל והקליט ביותר.

בכנס מרצים של בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל הציג לאחרונה פרופ' עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה תוכנית נועזת לשינוי הקונספט המסורתי לתהליכי הלמידה באקדמיה. אלמוג מאמין כי העתיד – שצריך להתחיל ממש עכשיו – יבוא לידי ביטוי בלמידה מתוקשבת, שתאפשר לסטודנטים לבחור את השיעורים המתאימים להם מתוך מגוון רחב של תחומים ומקצועות, שמסגרת לימודים אקדמית קונבנציונאלית לא יכולה להכיל. עקב כך, טוען פרופ' אלמוג, יתייתר הצורך במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אשר באחריותה, בין השאר, אישור תחומי לימוד חדשים לתואר ראשון ושני בתהליך הנמשך בדרך כלל מספר שנים.

מודלים חדישים

לפני מספר שבועות פרסם האתר Inside Higher Ed מאמר על עולם האקדמיה הניצב על בפרשת דרכים בה כולם מחפשים מודלים חדשים להעברת ידע. החיפוש הזה הוליד, למשל את המונח Flipped classes שמשמעותו הוצאת התכנים אל מחוץ לכיתה הפיסית. כך, בעוד שבכיתה המסורתית המרצה הוא במרכז הפוקוס של השיעור והמקור העיקרי למידע ולתשובות הנשאלות על ידי הסטודנטים הרי שב-flipped classroom העברת המידע מתבצעת תוך שימוש בטכנולוגיה עכשווית, המייצרת מעורבות גבוהה של הסטודנטים. כיום מאמינים כי סדנאות הן פלטפורמות מוצלחות יותר להכנת הסטודנטים לעולם התעסוקתי, מאשר שיעורים פרונטאליים. סביר להניח כי גישה מתקדמת זו תהפוך לחוליה חשובה בתהליך השיווק המודרני של מוסדות אקדמיים.

באוניברסיטת טורונטו בקנדה כוללות שיטות הלימוד החדשות התחברות חובה לשיעור אונליין לפני המפגש בכיתה הפיזית, ניתוח Case  Studies, דיונים וסימולציות וכן שימוש נרחב במרצים אורחים.

גישה נוספת החודרת עתה למוסדות אקדמיים באירופה היא שימוש ב-'WOW Room' הראשונה לפעול באמצעות חדר כזה היתה אוניברסיטת הארווארד שהתקינה חדר עם מסך בשטח של 45 מטר רבוע, המחולק ל 48 מסכים קטנים יותר, שבכל מהם מופיע סטודנט/ית עם פרטים אישיים ומידע רלוונטי למשימות המתבצעות על ידו. הסטודנטים שבחדר יכולים לתקשר עם סטודנטים אחרים המצויים בחדר כזה בכתריסר אוניברסיטאות. סטודנטים שאינם נמצאים בחדר יכולים להתחבר באמצעות הטלפון. המרצה מציג את הנושא ומקבל תגובות והתייחסויות של הסטודנטים המופיעים על גבי המסכים הקטנים. המרצה יכול גם להציג שאלון כאשר התשובות של הסטודנטים מוצגות על גבי המסכים ומייצרות דינמיקה ביניהם.

יש אוניברסיטאות, דוגמת בית הספר הספרדי למינהל עסקים IE Business School, הדוגלות בתוכנית לימודים המשלבת הרצאות אונליין, פורומים אונליין מרובי תלמידים והרצאות פיזיות בין כותלי האוניברסיטה.

אלמנט לימודי חדשני נוסף הוא הצטרפות לסיורים וירטואליים המאפשרים למספר בלתי מוגבל של סטודנטים בכל מקום בעולם לסייר ולקבל הדרכה באמצעות הטלפון. אכן משהו קורה באקדמיה, עדיין בהתהוות בגישה של ניסוי וטעיה, אך ברור כי בתוך מספר שנים לא רב האקדמיה תהיה שונה בתכלית מזו המסורתית, מה שיבוא לידי ביטוי בדרכי השיווק של המוסדות האקדמיים.

הכותב הוא מרצה לשיווק באוניברסיטת אריאל

שינוי גודל גופנים
ניגודיות