יותר מ-100 מיליון צפיות בסטוריז תוך 14 שעות, 822 אלף עוקבים, סיקור ב-50 מדינות ברחבי העולם (כולל סיקור נרחב בניו יורק טיימס ובוושינגטון פוסט), 200 מיליון תוצאות חיפוש בגוגל למונח שעלה לראשונה לפני כשבועיים. אלו הנתונים המדהימים של “הסטורי של אווה“, מיזם הנצחה של שני אנשים. מתי ומיה כוכבי.

המיליונר הישראלי ובתו החליטו לפני כשנה שיש צורך בפרוייקט הנצחה לשואה שיהיה רלוונטי לדור הצעיר ושיגיע למיליונים. היום הם הוכיחו שההימור שלהם הצליח. במסגרת הפרויקט עובד יומנה של אווה היימן – ילדה הונגריה שנספתה בשואה – לתסריט שנכתב וצולם מנקודת מבטה של ילדה – במצלמת אייפון. הסרט בן 70 הדקות, עולה בסטורי של אווה באינסטגרם החל מערב יום השואה ועד לצאתו, במשך 24 שעות – סרטון בכל חצי שעה. לפרופיל של אווה היו 323,000 עוקבים עוד לפני שהחלו להעלות את התכנים. הפרויקט פורסם על שלטי חוצות לאורך נתיביי איילון כשבועיים לפני תאריך העלייה לאוויר.

אלפי ידוענים שיתפו את הפרוייקט והמליצו לעוקביהם לצפות בו, כולל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבית הלבן וגל גדות.

המקטרגים על המהלך – והיו רבים כאלה – גרסו שהפלטפורמה הדיגיטלית משטיחה ומרדדת את העיסוק בשואה, נעם מנלה, חוקר תודעה דיגטלית, לא מסכים: “מה שהפלטפורמה מאפשרת הוא הנגשה של השואה”, אמר, “מה שפעם נחשפנו אליו בארכיון או במוזיאון, עולה כעת ברשתות החברתיות”.

מה שמטריד את מנלה אינה השטחיות כביכול של המדיום אלא החשש מיצירת נרטיב פיקטיבי שיופץ באותם כלים. “העוצמה של הרשת נתונה לא רק בידי יוצרי הנרטיב ההיסטורי המקורי, גם מכחישי שואה, עושים שימוש באותם כלים בדיוק”, הוסיף מנלה.

“לגורמים שעוסקים בשואה אסור להיעלם למחשכי הסיפריות והמוזיאונים”, אומר מנלה. “הם חייבים לספר את הסיפור במקום בו אנשים יראו אותו. אחרת – הם מפקירים את הזירה”.

בהפקת הסטוריז – שמרכיבים יחד סרט של כ-70 דקות, היה מעורב צוות של 400 אנשי הפקה, שחקנים וניצבים. הסרט מציג את חייה של אווה החל מהיכרות עם משפחתה וחברותיה, עבור בפלישת הנאצים לעיר מגוריה, החלת חוקי הגזע והטלאי, העקירה מהבית והמעבר לגטו, האלימות וההתנכלויות אותן שרדה – ועד לסוף המר.

אווה היימן החלה לכתוב את היומן ביום הולדתה ב-13 בפברואר, והפסיקה ב־30 במאי 1944, שלושה ימים לפני שגורשה ברכבת לאושוויץ, שם נספתה.