עולם השיווק מבוסס במידה רבה על איסוף וניתוח מידע ממקורות שונים ויישום פעולות בשטח. מידע אודות העדפות צרכנים, הרגלי התנהגות, רגישויות מחיר, פעולות של מתחרים, הבנת המסר, מוטיבציות לפעולה ותדמיות של מותגים משמש כלי מרכזי בידי מקבלי החלטות.
בתוך מגוון הכלים לאיסוף מידע עומד במרכז תחום מחקרי השוק, ובעיקר תחום הסקרים הכמותיים. על פי הערכות שונות, בשנים שעברו גלגל תחום הסקרים מעל 200 מיליון ש"ח בכל שנה.
סקרי "שביעות רצון", "מעמד מותג" או "אפקטיביות פרסום" הם רק חלק ממגוון הסוגיות הנבחנות בסקרים. סקרים אלה, כל אחד בתורו, מתיימר לשפוך אור על עמדות הציבור ביחס לשירותים, למוצרים ולהתנהגויות של הארגונים אתם הציבור הרחב בא במגע.
מיותר לציין, כי מרביתם ככולם של מקבלי ההחלטות בארגונים הגדולים נעזרים בסקרים ככלי תומך החלטה, בין אם מדובר ביצרניות מוצרים, חברות שיווק, חברות שירותים או פוליטיקאים. עמדות הציבור המוצגות בסקרים מהווה משוב לפעילות הארגון.
עולם הסקרים הכמותיים פועל לצד המחקר האיכותני. מחקר שאף שאינו מתיימר להצביע על אומדנים מכלל האוכלוסייה, מצליח לספק תובנות עומק במקומות שהסקר הכמותי נכשל לספק.
מניתוח 25 השנים האחרונות אפשר להצביע על שלוש מגמות בשיטות איסוף הנתונים בסקרים הכמותיים:
היום אנו עומדים בפני המהפכה הרביעית. לפני שאציג אותה, אתייחס בכמה מילים לכשל המובנה בשיטת הסקרים הנוכחית. כשל שיש בו כדי לספק פתרון נחות ביחס לפוטנציאל הקיים באיסוף המידע. אציג שישה היבטים שונים לבעייתיות בסקרים:
מסיבות אלה ואחרות נוספות, הסקרים כאן, על אף הבעייתיות שלהם. מי שנעזר בסקרים מגלה לא אחת שהוא עדיין לא קיבל תשובה מעמיקה לדילמות שלו. בוודאי יתקשה להבין את ה"למה".
המהפכה כבר כאן
דמיינו לכם שהייתם יכולים לפנות לקבוצה גדולה של לקוחות, כמו בסקר, ולשאול אותם שאלות, אבל במקום לתשאל אותם 15 דקות ולתת להם להיעלם, הם יהיו זמינים לכם לשלושה ימים או אפילו יותר. ונגיד שהייתם יכולים לבקש מהם תוך כדי ההשתתפות לצלם את הארוחה המשפחתית שלהם, את הנעליים החדשות שלהם או את תכולת ארון הבגדים שלהם, הכול בלחיצת כפתור באמצעות הסמארטפון או הטאבלט, ולצרף הסבר לתמונה. ועכשיו נגיד שהייתם יכולים לבקש מהם, שמחר, בזמן שהם בקניון או בעת הסיבוב בסופר הקבוע שלהם, יצלמו סרטון קצר בנושא שמעניין אתכם וגם שיצרפו את רשימת הקניות שלהם ויספרו עליה קצת. לאחר מכן, הייתם שולחים להם כמה סקיצות למודעת פרסומת חדשה והייתם מאפשרים להם לשרבט על המודעה עצמה, מה אהבו ומה פחות, לאפשר להם להוסיף אייקונים שונים ובועות עם מחשבות בתוך המודעה, ולהציע שיפורים. ואז למחרת, מגיע היום השלישי למחקר, ולאחר שהם משלימים את המשימות האישיות, הם מוזמנים למרחב בו הם יכולים לראות את התוצרים של האחרים. הם יכולים להגיב אליהם. הם מוזמנים להיכנס לחדרי דיון וירטואליים ולהתייחס לסוגיות שונות שמטרידות אתכם. נשמע דמיוני ? כבר לא!
קיימות היום פלטפורמות הקוראות תיגר על עולם הסקרים המסורתי, למשל מערכת Qspace, שנבנתה תוך מחשבה עמוקה איך לטפל בכל הכשלים המובנים בשיטת הסקרים המוצעת כיום. מערכת המאפשרת מענה שלם למגמות המשתרשות בתקופתנו : תהליכיות, מעורבות, שיתופיות, יצירת ערך, הוגנות. ההצהרה השטחית המקובלת בסקרים הופכת לחשיפה אישית ואותנטית.
תחשבו על המהלך האסטרטגי הבא שלכם בארגון, זה שיעלה לכם כמה מיליונים בפיתוח מוצר חדש, בשינוי קו ייצור, בקביעת אסטרטגיה פרסומית, בהעלאת קמפיין פרסומי. האם סקר חד ממדי וחד כיווני הוא הפתרון?
לא רק מהלכים אסטרטגיים, היום ניתן לבדוק מהר ובזול כל דילמה שיווקית תוך מענה כמותי ואיכותני. צרכני מחקרי השוק בעולם כבר הפנימו את הצורך להתקדם לדבר הגדול הבא. האם גם אתם ?
הכותב הנו מנכ"ל מייסד של מכון למחקרי שוק המציע את מערכת Qspace למחקר כמותי ואיכותני. כמו כן, משמש מנהל מקצועי של קורס "אסטרטגיה מבוססת מחקר" באיגוד השיווק הישראלי