ג'וליה בלום, היא נערה בת 14 שזכתה לאחרונה לפגישה אישית עם עורך המגזין seventeen הפופולרי. הפגישה התקיימה לאחר שבלום החתימה אלפי נערות בנות גילה על עצומה כנגד ריטוש של תמונות של נערות במגזין ויצירת דימוי יופי בלתי אפשרי. הנושא הוא בוודאי שאינו חדש, אך היכולת של בני נוער להשפיע ולהשמיע את קולם, מקבלת בתקופה זו גוונים חדשים.
פעילויות חברתיות כמו – לארגן קבוצה בפייסבוק למען ניקוי חופים, להכין סרטון ויראלי עם מחאה חברתית, להביע את דעתי בנושא גזענות אל מול מאות אנשים, להוסיף תגית נגד אלימות לתמונת הפרופיל ברשתות חברתיות או אפילו סתם, לשלוח לכל החברים סרטון הקורא להתנדבות – הן דוגמאות לדרכים בהן בני נוער כיום נרתמים למען מטרות חברתיות. נראה כי כיום יש לבני נוער כח רב בידיים ויכולת השפעה על הקהילה ועל הסביבה שלהם שלא הייתה בעבר. בדרכים אלו אנו רואים כיצד הנושאים שמטרידים אותם באים לידי ביטוי במעורבות חברתית ברשת ובשטח.
עם זאת, עלינו להבין כי למרות שבני הנוער נראים "כל יכולים" – יש להם השפעה עצומה על המשפחה, החברים והקהילה שסביבם – הם עדיין בני נוער. וככאלה הם עדיין מוגבלים מבחינת העצמאות והחוק. עמותות וארגונים אשר יעניקו לבני הנוער יכולת למנף את הכח הגדול שלהם למטרות שהם מזדהים איתן, יכולים ליצור את "תנועות הנוער" של העתיד. בני הנוער יכולים היום להיות חלק מהעשייה גם אם לא יכולים בעצמם להגיע להפגנה, או אם אין להם כסף לתרום או יכולת להתנדב לפעילויות מורכבות. כל מה שנותר לנו הוא רק לסלול עבורם את השביל.
דוגמא יפה לאופן שבו הכוח החדש של בני הנוער מגיע לידי ביטוי, ניתן לראות בפרויקט "שומרי המסך" של גוגל בישראל. בפרויקט הועצמו כ-200 בני נוער מכל הארץ להילחם בתופעות כמו ביריונות ברשת, ופוגענות במדיה החברתית. בני הנוער עברו הכשרות על ידי אנשי מקצוע וקיבלו רוח גבית להפקת פעילויות רבות משמעות והשפעה.
לאחרונה, ארגונים כמו roots&shoots או dosomthing שמו להם למטרה לפעול בדיוק בנתיב זה – לרתום את הכח של בני הנוער להשפעה במטרות שחשובות להם. מהפעילויות של ארגונים אלו, ניתן ללמוד מספר קווים מנחים שיכולים לעזור לנו ללמוד – כיצד ניתן להניע בני נוער לעשייה חברתית וקהילתית:
1. הבעיות והנושאים שבהם יעסקו בני הנוער, יכללו תחומים אשר הם יכולים לראות בחיי היום-יום. אנו המבוגרים, נחשפים לנושאים רבים יותר – פעמים רבות אנחנו נרתמים למטרות מסוימות לאחר שנחשפנו לנושא, בטיול למקום מסוים, או לאחר קריאת מחקר על תופעה. אבל ילדים נוטים להתעניין בעולם שסביבם – איזור המגורים או "מרחב המחיה" שלהם – ולהתמודד עם אתגרים שהם רואים מולם. עלינו לחפש את הנקודה שהם מכירים ולהתמקד בה.
2. המטרות שבני הנוער ירתמו אליהם יהיו כאלה אשר יהפכו אותם לחלק מן הפתרון ולא למרכז הבעיה. בנקודה זו עלינו להפריד בין ילדים צעירים בין בני נוער שמחפשים את העצמאות ולא ש"יגידו להם מה לעשות". פעילות לדוגמא שבה רותמים בני נוער ל"דווח על נהגים שעושים עברות תנועה", יכולה להתקבל הרבה יותר, מאשר פעילות חינוכית לנהיגה זהירה, כיוון שהיא מעצימה את בני הנוער ולא "מקטינה אותם".
3. המטרות יתאימו את עצמן לפתרונות זמינים – אך רבי משמעות – שיאפשרו לנוער להיות מעורב. גם לבני נוער האכפתיים ביותר יש מגבלות שמונעות מהם להשקיע בהיקף רחב – יש להם בית ספר, פעילויות אחה"צ, הם מוגבלים מבחינת ניידות ותקציב, ופעמים רבות אין להם את האמצעים לתרום כסף. כיוון שכך יש צורך לא "להגיד לבני הנוער מה צריך לעשות" אלא לעצב את המסר באופן כזה שיתאים לפעילויות שבני נוער יכולים לעשות.
4. הם יעניקו מעצמם וישתתפו בדרכים שהן מהנות !הנאה זו יכולה לקבל פנים רבות – גיבוש חברתי, סיפוק שבעשייה, פידבק מהסביבה ואפילו משחק. אין ספק שיש אתגר במציאת דרכים מהנות להתנדבות עבור מטרות מסוימות, אבל ההשתתפות לא חייבת להיות רק פרקטית. ושילוב של הנאה בפעילות יכול לסייע להגדלת מודעות וביטול חסמים למעורבות.
לסיכום, נראה כי לבני הנוער כיום יש את היכולת להשפיע ולשפר את העולם, יותר ממה שהיה להם אי פעם בעבר. בסופו של דבר, עם כל הציניות והסקפטיות המלווים את האופן שבו אנו תופשים את הצעירים, עלינו לזכור כי העולם שייך להם, ואסור לנו לזלזל בכוח ובמוטיבציה שלהם לשנות אותו.
הכותב הוא סמנכ"ל אסטרטגיה בחברת teenk