כשאנחנו ניגשים לשווק את תל אביב בעולם, התקציבים שלנו לא מתקרבים למקבילינו בעולם. מיליוני האירו שיש לברלין או לאמסטרדם בכל שנה לשיווק לא מתקרבים לתקציב ניו מדיה המוגבל שאני מקבל בכל שנה.
אז איך בכל זאת מצליחים לנהל עולם תוכן ולספר את הסיפור התל אביבי לעולם כשהתחרות כל כך גדולה? התשובה היא: הון אנושי. לתל אביב אין מונומנטים שמכניסים סכומי עתק של כסף כמו לרומא, או גורדי שחקים עמוסי משרדי שמכניסים תשלומי ארנונה אסטרונומיים כמו ניו יורק. אבל יש לה אנשים שאין בשום מקום אחר בעולם – והם יוצרים משהו שלא קיים בשום מקום אחר.

כמויות האנשים השונים בתל אביב היא אדירה ומגוונת. זה לא נדיר ללכת בשדרות רוטשילד ולראות נערה דתייה, סטארטפיסט, מוסיקאי וברוקר יושבים באותו בית קפה בשתיים לפנות בוקר ביום שלישי. זה לא משהו שתראו בעיר אירופאית סטנדרטית שנסגרת ב-11. האנשים בתל אביב הם שיוצרים את האווירה, שיוצרת את העיר.
כל הווייב, הכל כך מוכר לנו פה בתל אביב, הוא לא משהו שנעלם מעייניהם של היוצרים, האמנים, המוסיקאים והצלמים שפועלים פה. והחומרים שלהם, המתעדים באופן קבוע את חיי העיר התוססים, עולים לרשת בכל יום בכמויות.
כאן אנחנו נכנסים לתמונה – כשאנחנו רותמים את החומרים הללו לסייע לנו בסיפור הסיפור התל אביבי לעולם. המטרה שלנו ב"עיר עולם", היא למנף את מעמדה של תל אביב כעיר גלובלית ולהפוך אותה לאחת מ-20 הערים המובילות בעולם. באופן אישי, המטרה שלי, היא להעלות את השיח על תל אביב ברשת.
אולם מכיוון שאין לנו תקציבי עתק לביצוע המטרה, אנחנו חייבים לפעול בדרכים יצירתיות. לאחת הדרכים הכי שימושיות שלנו אנחנו קוראים Freeloading, והיא מתארת שימוש בתוכן שאינו מיוצר על ידינו באופן ישיר. ההגדרה היבשה של המושג היא אמנם שלילית, משום שהיא מתארת שימוש חד בצדדי של אדם באדם אחר או במשאביו לטובתו שלו, אולם אנחנו לוקחים את זה לכיוון ה-winwin, כמו שקואצ'רים אוהבים להגיד. אנחנו עובדים כך ששני הצדדים ירוויחו: היוצרים מקבלים חשיפה בינלאומית ליצירות שלהם אותן אנחנו מקדמים בפלטפורמות שלנו (בצורת קרדיט ולינק ליצירה המקורית), ואנחנו זוכים בכמות תוכן רבה, איכותית ומגוונת. חשוב לומר ששיתוף הפעולה הזה נעשה תמיד בהסכמת הצדדים.
בתקופה האחרונה לקחנו חלק בתל אביב במספר פרויקטים מהסוג הנ"ל שזכו להצלחה גדולה מאד:
Golden Boy. נכון לרגעי כתיבת שורות אלו, הקליפ Golden Boy של נדב גדג', שייצג את ישראל באירוויזיון הקרוב, עומד ביוטיוב על מיליון ו-700 אלף צפיות. מי שיצפה בקליפ בעין בוחנת, עשוי לשאול את עצמו את השאלה: "האם נעשה פה שיתוף פעולה עם עיריית תל אביב?" העיר מוזכרת בפזמון ("Before I leave let me show you Tel Aviv"), ויזואליה של העיר מוצגת לאורך הקליפ ואפילו צילומים מגג העירייה עצמו נראים בו. מי שישאל את עצמו את השאלה הזו, צודק. נעשה שיתוף פעולה שעלה לעיריית תל אביב בסך הכל עשרת אלפים שקלים. עשרת אלפים שקלים שהביאו כמעט שני מיליון צפיות. בסטנדרטים שיווקיים בעולם מדובר בגרושים – השקעה אפסית לעומת תוצאות אסטרונומיות. כשנשב למדוד את השיח על תל אביב באותו חודש – נראה באופן ברור קפיצת מדרגה.
Mix The City. המוסיקאי הישראלי קוטימן שמוכר בעולם בשל הפרויקטים המיוחדים שהוא יוצר ביוטיוב הגיע אלינו עם יוזמה לפרויקט מעניין. הוא יצלם 12 מוסיקאים מנגנים קטעים אינסטרומנטליים בלוקיישנים שונים ברחבי העיר, הוא יעלה את הקטעים לאתר והגולשים יוכלו ליצור מיקסים בעצמם ולשתף עם החברים שלהם. אם יצא לכם להיתקל בפרויקט הזה, ודאי גיליתם כמה הוא מגניב וכמה הוא משקף את הווייב התל אביבי שאנחנו כל הזמן מדברים עליו. מכיוון שקוטימן קיבל חסות לפרויקט, הוא לא היה צריך את הכסף שלנו, אבל כן דחפנו את הפרויקט הזה איפה שיכולנו וכמובן שהשתמשנו והפצנו אותו ברשתות החברתיות שלנו. מבחינתו הפרויקט קיבל חשיפה גדולה בפלטפורמות הבינלאומיות שלנו, ומבחינתנו קיבלנו אחלה תוכן לעבוד איתו.
חשבון האינסטגרם הרשמי של העיר Tel Aviv@. עד לפני כמה חודשים העמוד הרשמי באינסטגרם כוון פנים-ישראל. לאחרונה קיבלנו החלטה אסטרטגית להפוך אותו לבינלאומי, בשל המחשבה שהפלטפורמה הוויזואלית חזקה מספיק כדי להתאים גם לדוברי עברית וגם לאנגלית. במהרה קפצו המספרים מ-1,000 עוקבים לכמעט 5,000, וכעשרות חדשים מצטרפים מדי יום. איך זה קרה? freeloading. אנחנו סורקים מדי יום עשרות תמונות שצולמו ברחבי העיר – בין על ידי צלמים מקצועיים, חובבנים, מקומיים או תיירים, וכשאנחנו נתקלים בתמונה טובה, אנחנו יוצרים איתם קשר ומשתפים את התמונה תמיד עם תיוג וקרדיט. השיטה הזו מאפשרת לנו לשחק במשחק שאחרת לא היינו יכולים להתמודד בו –לעומת ערים אחרות בעולם, לנו אין צלמים שאנחנו יכולים לשלם להם להסתובב בעיר ולתעד אותה, אבל כן יש לנו כמויות אדירות של תוכן גולשים שנוצר מדי יום. כשאנחנו רותמים אותו לשימוש שלנו – כולם זוכים.
הכותב הוא מנהל תקשורת דיגיטלית בעיר עולם תל אביב