קבוצת עזריאלי, בן אנד ג'ריס ישראל וקפה עלית של שטראוס הן הזוכות בפרס האימפקט השיווקי, המוענק למהלכים המשלבים בין פעילות עסקית לערך חברתי משמעותי. שלושת המהלכים מוכיחים כיצד מותגים יכולים לרתום את נכסיהם, מוצריהם ויכולותיהם השיווקיות ליצירת שינוי חברתי ממשי

מימין לשמאל: אבי זינגר, בן & ג'ריס ישראל; נופר הלאל פרץ, קבוצת עזריאלי; דרור בהט, yes ופלאפון; סיגלית הורן גלפרין, איגוד השיווק הישראלי
איגוד השיווק הישראלי הכריז על שלושת הזוכים בפרס האימפקט החברתי, שנועד להוקיר מהלכים של חברות מסחריות המייצרים ערך חברתי לצד פעילות שיווקית ועסקית. הפרס, המוענק מדי רבעון, מבקש לעודד את המגזר העסקי להוביל יוזמות בעלות השפעה חיובית על החברה הישראלית ולהציג את יכולתו של השיווק לשמש מנוע לשינוי.
המהלכים נבחנו על ידי ועדה מקצועית של בכירי ובכירות שיווק ומומחי.ות אחריות תאגידית, על בסיס קריטריונים ובהם עומק ההשפעה החברתית, חדשנות ויצירתיות, שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים, היקף ההשתתפות והחיבור בין ערכי המותג לעשייה החברתית.
זו השנה הרביעית שקבוצת עזריאלי מפעילה את מיזם "הארון החברתי", המחבר בין סיוע למשפחות, צרכנות אחראית וקיימות. במסגרת המהלך, שהתקיים ביולי 2026 ב-16 קניונים ברחבי הארץ, הוזמנו משפחות למסור חולצות בית ספר שאינן בשימוש ולקבל בתמורה קופון לשתי חולצות חדשות ברשת FOX .
החולצות שנאספו הועברו באמצעות עמותת פתחון לב למשפחות הזקוקות להן, דרך מחלקות הרווחה בחמש רשויות מקומיות. חולצות שלא התאימו לשימוש חוזר הועברו למחזור טקסטיל, שהכנסותיו יועדו לסלי מזון.
היוזמה רשמה השנה יותר מ-35 אלף חולצות שנאספו ו-14,372 משתתפים בחמישה ימים, גידול של כ-28% לעומת השנה הקודמת. במקביל נרשמה עלייה ממוצעת של כ-20% בתנועת המבקרים בקניונים לעומת השבוע שקדם לפעילות.
בנימוקיהם ציינו השופטים כי ייחודו של המהלך הוא בהפיכת המותג לפלטפורמה המאפשרת לציבור עצמו לעשות טוב. השופטים הדגישו את החיבור בין התרומה לקהילה, המחזור והפעילות העסקית, ואת העובדה שהמיזם ממשיך לצמוח גם לאחר ארבע שנות פעילות. לדבריהם, מדובר בדוגמה לאימפקט מתמשך, ולא בפעילות חברתית חד-פעמית. עזריאלי הצליחו ליצור הרגל, והערך החברתי, הסביבתי והעסקי מחזקים זה את זה. המודל, שמחבר נכס פיזי, שותף חברתי, שותף קמעונאי ורשויות, ניתן לשכפול ומציע נורמה חדשה: הקניון כתשתית קהילתית לכלכלה מעגלית
בעקבות אירועי 7 באוקטובר והפגיעה ביישובי הדרום והעוטף, יצאה בן אנד ג'ריס ישראל למהלך פיתוח שנמשך יותר משנתיים, ובמרכזו יצירת גלידה חדשה שכל רכיביה מקומיים, תוך שיתוף פעולה עם חקלאים, עסקים וארגונים חברתיים באזור.
כך נולדה גלידת "חלב ודבש", המשלבת חלב מרפתות העוטף, דבש ממכוורות קיבוץ יד מרדכי וחתיכות שוקולד בצורת מגן דוד המיוצרות במפעל השיקומי של קבוצת "שכולו טוב" בבאר שבע. לאיור האריזה נבחרה ריבי גרלוי-דורון ז"ל, מאיירת תושבת העוטף.
המהלך, שהושק תחת המסר "מהדרום באהבה", כולל גם העברת תמלוגים ממכירת הגלידה לעמותת איילים, הפועלת לחיזוק קהילות והתיישבות בדרום. אירוע ההשקה, שנערך בכפר הסטודנטים בשדרות משך כ-1,000 משתתפים, והקמפיין הניב כ-5.95 מיליון חשיפות דיגיטליות וסיקור תקשורתי בישראל ובעולם.
השופטים שיבחו במיוחד את הבחירה לפתח מוצר ייעודי סביב צורך חברתי ולא להסתפק בתרומה או בקמפיין נלווה. הם הדגישו את מורכבות תהליך הפיתוח, את הבחירה המדויקת בשותפים ואת החיבור האותנטי בין הפעילות העסקית של החברה לבין צורכי הקהילות בדרום. המהלך הוגדר כיוזמה מקומית, מקורית ורלוונטית במיוחד לתקופה.
המהלך שילב חיזוק חקלאים ועסקים בדרום, תמיכה בתעסוקה שיקומית, תמיכה בשיקום הקהילות בדרום ובעוטף וחיזוק החיבור בין המוצר לקהילה.
לרגל יום העצמאות 2026 יזמה קפה עלית מקבוצת שטראוס, בשיתוף החברה למתנ"סים, סדרת מפגשים בין-דוריים תחת הכותרת "תודה לדור מייסדי המדינה". מטרת המהלך הייתה להפיג את בדידותם של אזרחים ותיקים וליצור חיבור אנושי בין דור המייסדים לדור הצעיר, על רקע המציאות הישראלית מאז 7 באוקטובר. בקפה עלית גילו ש-32% מהאזרחים הוותיקים סובלים מבדידות. 45% בקרב גילאי 75 ומעלה. כמותג ששם לעצמו את החזון להפיג את הבדידות, יום העצמאות היווה הזדמנות את היכולת לחבר בין הדורות.
ב-15 מוקדים, מקריית שמונה ועד הערבה הפכו ביום העצמאות המרכזים הקהילתיים לבתי קפה, שבהם נפגשו אזרחים ותיקים, בני נוער, צעירים ומשפחות לשיחות, משחקים ושיתוף זיכרונות סביב שולחנות קפה.
יותר מ-5,000 איש נרשמו למפגשים, והפעילות עוררה שיח ב-110 קהילות פייסבוק. תיעוד המפגשים בידי משפיענים הניב כמיליון צפיות, וכתבה בynet יצרה כשני מיליון חשיפות. הפעילות הוכחה כמהלך בר קיימא שיהפוך לעוגן קבוע בתוכנית השנתית של קפה עלית.
השופטים ציינו את העוצמה הרגשית של המהלך, את החיבור בין צעירים למבוגרים ואת הבחירה להתמודד עם תופעת הבדידות באמצעות פעולה פשוטה ואנושית. המהלך יצא מגבולות המסך והקמפיין הפרסומי אל עבר מפגשים אנושיים אמיתיים בגובה העיניים. החופש שניתן לכל מתנ"ס להתאים את האירוע, יצר חיבור אותנטי לשטח, שניטרל לחלוטין את "הציניות של הפרסום". המפגשים הפיזיים והפעלות הגיבוש הפכו את ההבטחה המותגית לחוויה מוחשית של חיבור בין אנשים.
שלושת המהלכים הזוכים מציגים גישות שונות לאימפקט שיווקי, אך חולקים עיקרון משותף: שילוב העשייה החברתית בליבת הפעילות של המותג. בין אם מדובר בקניון המשמש תשתית לנתינה, במוצר שתהליך ייצורו תומך בקהילות או בכוס קפה שמפגישה בין דורות, המהלכים מדגימים כיצד שיווק יכול לייצר לא רק ערך למותג, אלא גם ערך ממשי לחברה.