מיקי ברקן מברס-אלקטרה הוא איש השיווק של יולי 2007

"ההצלחה של סוני אריקסון בארץ נובעת בין היתר מהתובנה שלנו שעולם הסלולר הוא עולם של צעירים – בגילם ו /או ברוחם." מסביר מיקי ברקן , מנכ"ל החברה המייבאת את המכשירים לארץ. "ילדים בגיל העשרה רוצים להיראות כמו בני נוער מתבגרים, ומבוגרים בני שלושים פלוס רוצים להידמות לבני עשרים פלוס. מהרגע שהבנו את זה, וכיוונו את כל פעילויות הפרסום והשיווק שלנו אל קבוצת הגיל 17-30, הפכה סוני אריקסון להצלחה.
בשנה הראשונה לפעילות הסתכמו מכירות סוני אריקסון בכששים אלף יחידות, שנה לאחר מכן הן עמדו על 130 אלף יחידות, לפני שנה כבר הגענו לרבע מיליון יחידות, וגרף המכירות ממשיך לטפס."

ברס אלקטרה תקשורת סלולרית , המשווקת את הטלפונים של סוני אריקסון בישראל, היא שותפות שנוצרה בין חברת ברס, חברת תקשורת פרטית שהייתה המשווקת של מודולים סלולריים של סוני אריקסון וזכתה בזיכיון לשיווק הטלפונים הסלולריים, לבין אלקטרה, בעלת היכולות הפיננסיות והשיווקיות הדרושות כדי להרים פרויקט בסדר גודל כזה. אגב, גם סוני אריקסון היא מיזוג מעניין, שמשלב את היכולות הטכנולוגיות והתשתיתיות של אריקסון עם היכולות בתחום המוסיקה והצילום, וכמובן המוניטין, של סוני.

ברקן: "סוני ואריקסון יכלו לבחור בשם חדש למיזם המשותף שלהם, ולשמחתי הם לא עשו זאת, כיוון שבשנים האחרונות ה-DNA של  סוני הולך ומשתלט על המוצר, ומדובר במותג חזק מאוד בקרב צעירים ומבוגרים כאחד, שמקרין על העולם הסלולרי."

ברקן, 44, נשוי + 3, בעל תואר שני במנהל עסקים, משמש כמנכ"ל החברה מעט יותר משנה וחצי. בתפקידו הקודם שימש כסמנכ"ל השיווק והמכירות של AIG (היה לי הכבוד לעבוד תחת מנהיגה גדולה, חוה פרידמן-שפירא), ולפני כן שימש בתפקידי שיווק ומכירות שונים. בין לבין הוא שימש כאחראי אבטחה במשרד ראש הממשלה במסגרת המבצע להעלאת יהודי רוסיה לארץ בתחילת שנות ה-90 "התקופה הכי מרתקת ומשמעותית בחיי".

"החברה הוקמה בסה"כ לפני שלוש וחצי שנים" מסביר ברקן. "בשלב הראשון היא הייתה צריכה לחדור למפעילים הסלולריים, שהם בעצם שולטים בשוק מקצה עד קצה, ממכירת המכשיר ועד השירות שלאחר המכירה, לשכנע אותם שמדובר במכשיר איכותי ובמותג בעל סיכוי."

"השלב השני היה לשכנע את הצרכנים. הגישה שאנחנו בחרנו בארץ היא גישה מעט שונה מזו שנקטה סוני אריקסון בכל העולם. חשבנו שצריך למקם את סוני אריקסון במקום גבוה, כמוצר איכותי, משוכלל, ובמיוחד צעיר. הבאנו לכאן בעיקר מכשירים מהדור השלישי, ובמקום לשווק את התכונות של המכשיר כמכשיר עסקי, הדגשנו דווקא את היתרונות שלו בתחומים המעניינים את הנוער: מוסיקה, צילום וגלישה באינטרנט. בחרנו גם בצבעים מאוד עזים, שלא היו מקובלים עד אז."

ברס אלקטרה עובדת רק עם שניים מתוך שלושת ספקי הסלולר הגדולים, משום שפלאפון עובדת (עדיין) בשיטת CDMA, ולסוני אריקסון (וגם לנוקיה, דרך אגב) אין מכשירים שפועלים בטכנולוגיה זו. השוק שבו סוני אריקסון פעילה מתחלק כמעט כולו בין שלושה שחקנים גדולים: נוקיה היא השחקנית הדומיננטית ביותר עם 40%+ מהשוק בסלקום ובאורנג'; אחריה באות סוני אריקסון ומוטורולה שמחלקות ביניהן פחות או יותר מחצית מהשוק; סמסונג ואחרים מחלקים את 10% הנותרים.

ברקן מחלק את הפעילות השיווקית של סוני אריקסון לארבעה מעגלים: המחליטנים בשני ספקי הסלולר הגדולים הם המעגל הראשון. המעגל השני הוא אנשי המכירות של חברות הסלולר, שהם אלו שמוכרים את המכשירים בפועל, ושאותם צריך לשכנע להציע את המכשיר ללקוחות. המעגל השלישי הוא הציבור הרחב, שמולו נעשית כל העבודה התדמיתית, יצירת ה"באזז" התקשורתי. המעגל הרביעי הוא המעגל של אלו שברקן מכנה "סוכני השינוי". בעולם הסלולר לא מדובר דווקא בידוענים, אלא באותם בני נוער "חולי סלולר" ובחובבי גאג'טים בגילאים אחרים, שמתמצאים בכל מה שקורה בטלפונים, בקיאים בחידושים האחרונים, שחבריהם מתייעצים אתם כשהם נתקלים בבעיה. את אותם סוכני השינוי מטפחת החברה, היא מציגה להם את הטלפונים החדשים לפני כולם, מראה להם תוכנות חדשות, חידושים אחרונים בעולם הסלולרי וכו', והם כבר יוצרים את הציפיות בשוק.

המדיניות שהחברה בחרה מצליחה כנראה. תוך פחות משלוש שנים הגדילה סוני אריקסון את נתח השוק שלה בארץ ביותר מפי ארבע. נתח השוק הכולל שלה בארץ  גבוה מנתח השוק הממוצע של סוני אריקסון בעולם, שעומד על קצת פחות מעשרה אחוז. נתח השוק בישראל מציב את החברה בעשירייה הראשונה של המשווקות של סוני אריקסון בעולם.

כמה פרטים פיקנטיים על שוק הסלולר בישראל:
מדי שנה משיקה סוני אריקסון בעולם למעלה מ-30 מכשירים חדשים, מתוכם מגיעים לארץ שבעה-שמונה.

ישראל היא במקום הרביעי בעולם מבחינת שיעור החדירה של טלפונים סלולריים.
בכניסה לארץ, עובר כל מכשיר התאמה לשוק הישראלי.

אנשים מחליפים מכשיר סלולרי בממוצע אחת לשנה וחצי. בני נוער מחליפים בתדירות גבוהה יותר.

אנשים בארץ ממעטים לאבד מכשירים סלולריים.

מכשיר סלולרי נמכר במשך תקופה של 9 חודשים בממוצע, עד שהוא מפנה את מקומו לטובת מכשירים חדשים. מכשיר שאינו מוצלח במיוחד יורד מהמדפים כבר אחרי 3-4 חודשים. כמעט אין מוצר שמצליח להגיע לאותו שלב בעקומת חיי המוצר המוגדר כ"פרה חולבת".