דוד פתאל מרשת מלונות פתאל הוא איש השיווק של ספטמבר 2006

זה כמעט סיפור סינדרלה: תוך שמונה שנים הפכה רשת מלונות פתאל – שהוקמה בשנת 1999 – לרשת המלונות הגדולה ביותר בישראל; רשת שמפעילה 15 בתי מלון, בעלת מחזור כספי של 550 מיליון ₪, מעסיקה מעל ל-3,000 עובדים, ולאחרונה אף רכשה ארבעה בתי מלון בגרמניה.

האם יש נוסחה להצלחה? לפי דברי דוד פתאל, המנכ"ל והבעלים של הרשת, אין נוסחת פלאים. צריך רק לעבוד בצורה נכונה, עם האנשים הנכונים, וההצלחה מגיעה.

"נכנסנו לתוך נישה שלא הייתה קיימת: חברת ניהול מקומית בלתי תלויה, שעובדת עם בעלי בתי מלון שלא היו מעוניינים לעבוד עם רשתות בינלאומיות. הצענו להם חוזי ניהול מאוד אטרקטיביים, שהתבססו על נוסחה שדאגה לכך שלא יהיה מצב שבו בעל המלון מפסיד כסף ואילו חברת הניהול מרוויחה כסף."

דוד פתאל עובד כל חייו בענף המלונאות: הוא התחיל ברשת מלונות דן, עבר לרשת ישרוטל, ובהמשך הקים עבור חברת אפריקה ישראל את רשת הולידיי אין בישראל. הוא בוגר אוניברסיטת חיפה בכלכלה וסוציולוגיה, נשוי ואב לשלושה בנים. את רשת פתאל הוא התחיל כאמור לפני שמונה שנים, כשהמלון הראשון שהוא ניהל היה מלון מרידיאן באילת, מלון חדש שנבנה על ידי האחים עופר. כיום כוללת הרשת מלונות הפועלים תחת מותגים בינלאומיים – מרידיאן, גולדן טוליפ, קלאב-מד – וגם תחת מותג עצמאי, מג'יק. המלונות הם ברובם מלונות נופש, שבשונה ממלונות עירוניים מתאפיינים באינטראקציה גדולה מאוד בין המלון והאורח: דוגמה קיצונית לכך הוא מלון מג'יק סנרייז באילת, המלון הראשון בארץ שהציג את התפישה "הכל כלול במחיר" – וזה אומר הכל: מהאוכל והשתייה ועד לצלילה, סנפלינג וטיולי ג'יפים.

העובדה שהמלונות נושאים שמות בינלאומיים שונים אינה משמעותית מבחינת פתאל. לדבריו, מרבית בתי המלון – למעט קלאב מד – עובדים באותה שיטה, והסטנדרטים הנהוגים בארץ הם בדרך כלל גבוהים יותר. הסוד של הרשת שלו, לדבריו, טמון במוטו שלה: "אנחנו מארחים באהבה". "בכל מלון שלנו אתה יכול להרגיש את החום, האכפתיות והרצון לשרת של העובדים. מלונות ברמה דומה מאוד דומים אחד לשני, והחום והאהבה הוא הערך המוסף שלנו. אנחנו חברה מאוד אנושית. אנחנו מעורבים מאוד בקהילה. כל אחד מהמלונות שלנו מתחייב להקצות חלק מהתקציב השנתי שלו לפעילות בקהילה. זה נותן לאנשים הרגשה שהם תורמים, שהם מחוברים, וזה נותן להם פרספקטיבה רחבה יותר, מעבר לתחום הצר של העיסוק שלהם."

האם יש הבדל בין אורחים ישראלים לבין תיירים?
"אין הבדלים מאוד גדולים. יש ישראלים שהם מאוד תובעניים, ויש גם תיירים כאלה. היתרון של הישראלים מבחינתנו הוא שהם אוהבים יותר להתלונן, ואז אנחנו יכולים לפצות אותם. הרבה תיירים לא מתלוננים, הם שומרים את הדברים בבטן, אבל הם לא יבואו יותר למלון שלנו. אבל כשאתה נותן שירות טוב, כולם יודעים להעריך את זה."

אתם נכנסתם לענף דווקא בתקופה קשה יחסית לענף התיירות בארץ. איך שרדתם אותן? 
"השנים היו באמת קשות, אבל הן גרמו לנו להתייעל ולעבוד בצורה חכמה. אנחנו הצלחנו להחזיק מעמד כמעט בכל בתי המלון שלנו, בין היתר מכיוון שמרבית המלונות שלנו הם באתרי נופש, שהם מקומות שבהם תיירות הפנים חזקה באופן מסורתי, כך שהירידה בתיירות נכנסת לא כל כך השפיעה עלינו. באופן כללי ענף המלונאות הוא מאוד לא סלחני. המוצר שאתה מוכר הוא מוצר מתכלה. חדר שלא מכרת היום יעמוד ריק; לא תוכל למכור אותו מחר, כי מחר זה יום חדש. אנחנו צריכים מדי יום מחדש למכור 4,200 חדרים. לכן אנחנו צריכים לפנות לכל פלחי השוק, ולא להזניח שום כיוון – קבוצות, בודדים, תיירים, צליינים, ישראלים וכו'. בסופו של דבר, הצלחנו לשמור על תפוסה מאוד מכובדת של מעל ל-70%."

לאחרונה פניתם לשוק האירופי, ורכשתם מלונות בחו"ל. האם זהו כיוון ההתפתחות העתידי של החברה?
"כן. אנחנו הגענו כבר קרוב לקצה הפוטנציאל שלנו בשוק הישראלי. אנחנו מהווים כמעט 10% מהשוק, שמונה כיום כ-45,000 חדרים. בעתיד לא נוכל לשמור על שיעורי הגידול שהיו לנו בשנים האחרונות, ולכן אנחנו פונים לחו"ל. בשנתיים הקרובות אנחנו מתכוונים להגיע לפרישה של 12 מלונות ביעדים שונים באירופה – אוסטריה, שוויץ, גרמניה ומזרח אירופה."