הזוכים ב-Booster: מאחורי הקלעים של מהלך הנגשת האירוויזיון של כאן

יולי 22, 2019 מאת: איגוד השיווק הישראלי

כחלק מהמהפכה הדיגיטלית שעובר תאגיד השידור כאן, ומתוך תפיסה של אחריות חברתית החליטו ב”כאן” להנגיש, לראשונה בעולם, את שידורי האירוויזיון לבעלי מוגבלויות. בישראל יש 750,000 כבדי שמיעה וחירשים,  200,000 כבדי ראייה ועיוורים ו-5% מהאוכלוסייה עם מוגבלות קוגניטיבית. אנשים אלה מודרים מחוויית האירוויזיון מדי שנה. בכאן יצאו לשטח כדי לבדוק את הצרכים של אוכלוסיות אלה, ורתמו את מיטב אנשי המקצוע לביצוע ההנגשות השונות.

תחרות האירוויזיון הועברה בשידורים מונגשים ל-3 מוגבלויות: חירשות, עיוורון ולקויות קוגניטיביות. השידורים המונגשים של חצאי הגמר וגמר האירוויזיון זכו ליותר מ-200 אלף צפיות. ההופעות המונגשות שודרו גם בחינוכית (ההנגשה לשפת הסימנים, שזכתה ליותר מ-400 אלף צפיות) וברדיו “כאן תרבות” (השידור המונגש לעיוורים ובעלי לקויות ראיה).

מנימוקי השופטים:

מהלך ההנגשה של כאן מהווה מהפיכה ביחס של התקשורת לבעלי מוגבלויות ומציב סטנדרטים חדשים בשידורי חיים ובהנגשת מדיה ויזואלית. התגובות החיוביות הן מהציבור והן מאיגוד השידור האירופי מרגשות. המהלך תרם להעלאת המודעות לבעלי מוגבלויות ולשיח חיובי בנושא. כאן איפשר למבוגרים וצעירים לצפות לראשונה באירוויזיון ולהיות חלק מהחוויה הלאומית של קיום האירוע הענק בישראל. אפילו אנשים ללא מוגבלויות כתבו כי הם מעדיפים לצפות בשידורים המונגשים. מדובר במהלך מעורר השראה וכבוד.

מהלך הנגשת האירוויזיון של כאן זכה בפרס ה-Booster. למהלכים זוכים נוספים ולהגשת מועמדות לפרס לחצו כאן.

אלעד טנא צילום: ישראל ברדוגו

אלעד טנא – סמנכ"ל דיגיטל כאן ועינב יעקבי – מנהלת מוצרים דיגיטליים, הכניסו אותנו אל מאחורי הקלעים של המהלך – איך עלה הרעיון לעלות את ההנגשה לבעלי מוגבלויות מדרגה?
בשלבים מאוד מוקדמים של ההכנות לאירוויזיון החלו להגיע להפקת האירוויזיון שאלות על ההנגשה הפיזית באולם שבו תתקיים התחרות. השאלות נגעו למיקום המושבים המיוחדים באולם עצמו, אבל אף אחד לא שאל על השידורים בטלוויזיה ובדיגיטל. בתהליך החשיבה שערכנו בתאגיד, זיהינו גם בזכות שאלות אלו, נקודה חשובה: באולם יש 7,000 מקומות בסך הכל ורבים יצפו בתחרות מהטלוויזיה, שכן למעשה האירוויזיון מוגדר בראש ובראשונה כאירוע טלוויזיוני. ואם הרבה צופים יצפו מהבית, זה אומר שיש גם עשרות אלפי בעלי מוגבלויות בין הצופים, שהשידור הרגיל פשוט לא מתאים להם. אמרנו רגע, איפה זה שם אותם בתוך כל החוויה? האם זה אומר שהם כלל לא יוכלו לצפות ולקחת חלק? 

וכך, בהתאם לשידור הציבורי ולמנדט שניתן לנו מהציבור – היה ברור לנו שהפעם זה יהיה אחרת, כלומר – שכולם, ללא יוצא מן הכלל, יוכלו לקחת בחוויה. קיווינו שבכך גם נייצר רף חדש לאירועי מדיה בינלאומיים ונייצר שיח על נגישות והנגשה. מהרגע שהוחלט על המהלך לא הסתכלנו אחורה, התחלנו לעבוד מיד כדי שהמטרה שהצבנו לעצמנו – חוויה דיגיטלית מאחדת, חדשנית, יצירתית וערכית, תושלם בהצלחה.  

עינב יעקובי צילום: לי-אור אברבך

מהו האתגר שעמד בפניכם בהוצאה לפועל של המהלך? האם ליוו אותו חששות?

הדבר הראשון שגילינו היה שאף אחד לפנינו לא עשה דבר כזה בצורה נרחבת כל כך. כלומר, כבר בהתחלה הבנו שאנחנו נכתוב את "ספר החוקים" להנגשת שידורים חיים בסדר גודל כזה. בתאגיד השידור הישראלי אנחנו מורגלים לייצר רף ולהיות בחזית – כך שהגילוי הזה רק איתגר אותנו יותר. אתגר נוסף שעמד בפנינו היה האתגר בזמן אמת – להוציא שידור מקצועי ללא תקלות, תוך כדי מתן מענה רציף לאוכלוסיות שלהן יועדה הנגשה. מדובר בצופים שמאוד ציפו מאוד לאירוע והתרגשו בהתאם, שכן בפעם הראשונה הם לקחו חלק שווה בחגיגות האירוויזיון. 

חשש שליווה את התהליך בתחילתו הייתה האפשרות שאיגוד השידור האירופאי, EBU, שמקפיד על שידור התחרות בנכסיו הדיגיטליים, לא יאפשר לנו להעביר את המשדר ביוטיוב, שם יצרנו שלושה משדרים נגישים לאוכלוסיות השונות. לשמחתנו הם דווקא אהבו את הרעיון וקיבלנו את ברכתם לצאת לדרך.

האם היה קל לרתום את התאגיד ואיגוד השידור האירופי לרעיון או שנתקלתם בהתנגדויות ובמחסומים – ואם כן, איך התגברתם עליהם?

איגוד השידור האירופאי, EBU, שמח על היוזמה, היה מעורב בתהליך והעניק מענה לכל הצרכים שהצפנו. גם כאן בארץ, מרגע שהתחלנו במחקר שלנו וביקשנו לדבר עם הקהילה ועם יועצים ואנשי הנגשה מקצועיים, כולם נרתמו בשמחה וברצון לנושא. גם בתוך הבית שלנו, במחלקות השונות בתאגיד, היה שיתוף פעולה נלהב. כולם הבינו עד כמה המשימה חשובה ונדרשת. 

המשדר המונגש הועבר במקביל ליוטיוב גם בכאן חינוכית (הנגשה לשפת הסימנים) ובתחנת הרדיו כאן תרבות (תיאור קולי מונגש לעיוורים), ותוקשר בכל אפיקי הדיגיטל והסושיאל שלנו וכן בשידור בכאן 11. גם המחלקה המשפטית ומחלקת ההנדסה עבדו קשה מאוד כדי לעזור לנו להוציא את המשימה הזאת לפועל. כולם נרתמו למהלך החשוב והפורץ דרך הזה.  

אילו תגובות קיבל המהלך מגורמים חיצוניים רלוונטיים?

הופתענו מאוד מהשיח שנוצר בעקבות ההנגשה. ברשת היו אינספור אזכורים ותיוגים למשדרים המונגשים, ואנשים שלא נצרכו לשידור המונגש כתבו פוסטים או צייצו בטוויטר כמה השידור "מגניב" וכמה ההנגשה מרשימה. בתקשורת הישראלית ובעיתונות הייתה התייחסות חיובית רבה להנגשה, ובנוסף קיבלנו מכתבי הוקרה רבים והערכה מארגונים סוציאליים וממשרדים ממשלתיים בארץ, ביניהם גם ממשרד העבודה והרווחה. הבנו כמה הדבר גדול במיוחד כשהתחילו להגיע התגובות מהשטח, מהקהילות עצמן. זה היה מרגש. אנשים כתבו שהם גאים להיות ישראלים, שהם סופסוף לא מרגישים זרים בבית שלהם. 

אילו לקחים לעתיד לקחתם מהמהלך ובמה אתם הכי גאים? 
קודם כל, ממש כמו בסלוגן של האירוויזיון – Dare to Dream. כתאגיד השידור הישראלי עלינו להעז לחלום, ולהכתיב שיח ציבורי מכיל ושווה. העזנו לחלום והוצאנו מהלך פורץ דרך לפועל שהוכיח את עצמו ברמה המקומית והבינלאומית.

אנחנו חשים גאווה גדולה במהלך, ולא פחות מזה – באפקט הבינלאומי שהוא יצר. לאחרונה הוזמנו לכנס הנגישות של ה-EBU בדבלין להרצאה בה נספר איך מנגישים אירוויזיון, וכבר תואמה פגישה בינינו לבין נציגי האירוויזיון מהולנד, שתארח את האירוויזיון הבא. כלומר, אנחנו, גוף השידור הצעיר מישראל שחגג שנתיים ממש לא מזמן, יצר סטנדרט חדש לתחרות המוזיקה הכי פופולרית בעולם והולך להסביר לאירופאים איך אפשר להפוך את העולם שלנו לקצת יותר מכיל וערכי. זה ממלא אותנו גאווה ושמחה.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות