השנה: 2008. המיקום: חדר אפוף עשן באחד ממשרדי האינטראקטיב הגדולים (דאז). התקופה: טרום בחירות בישראל ובארה"ב. הרקע: ערוץ היוטיוב של אובמה פתוח ועבדכם הנאמן מהנהן בהסכמה בעוד הפרסומאי הישראלי מפרט באוזניו איך הוא מתכוון לכבוש את השלטון עבור אחת מהמפלגות הגדולות: "בבחירות האלה אנחנו נהיה נקיים – בלי לכלוך, בלי טינופת. עם מסר ברור ופשוט. עם זה אנחנו הולכים לבוחר". נדמה שאפילו אובמה מחייך כשאני יוצא מהמשרד שבקומה ה-38 וכבר בדרך למעלית מקבל צלצול: "שכח הכל. מחר בבוקר מצלמים סרט סודי שיטנף על X. הם לא יידעו מאיפה זה בא להם, החולירות".
ארבע שנים אחר כך, הקרקס שוב בדרך העירה. מי שסופר את כמות הלייקים של הפוליטיקאי שהוא עובד עבורו וחושב שזה מייצג משהו שכח, כנראה, את הקיץ שעבר; מי שחושב "לעבור את זה" עם קבוצה של טוקבקיסטים בתשלום וסיסמאות נדושות, לא מבין את גודל האירוע; ומי שחושב שהבחירות הן "לפרוטוקול" והכל למעשה כבר סגור- טועה.
אנחנו בפתחה של אחת ממערכות הבחירות המרתקות שהיו כאן בשנים האחרונות, ואין לדעת איך תראה המדינה ביום שאחרי. מה שבטוח הוא שהכפפות כבר הורדו ושרשת האינטרנט בישראל (ובעיקה המדיה החברתית) תהפוך עוד שעה קלה לשדה קרב מדמם שלא הכרנו באף מערכת בחירות קודם לכן. במקום בו כל ילד יכול לכתוב על ה"קיר" של ראש הממשלה ולעורר סערה וכל נערה יכולה לפתוח "אירוע" בפייסבוק ולהציף את המדינה באוהלים ירוויח אותו אחד שידע להשתמש במדיה החדשה בצורה נכונה. כי מערכת הבחירות הנוכחית – ירצו זאת הפוליטיקאים או לא – תוכרע ברשת.
כמי שלקח חלק פעיל בשלושה מסעות הבחירות האחרונות ואחראי ל סרט הנצפה ביותר בערוץ של ראש הממשלה ושל שרת התרבות החלטתי לרכז כמה עצות עבור המפלגה המבולבלת:
א. אנחנו לא אידיוטים, רק הדיוטות: אנחנו יודעים שהמצב רע והולך להיות גרוע יותר.אנחנו פשוט לא מבינים למה. מה הקשר בין תשובה לביטוח הפנסיוני שלנו, מה מוטט את יוון וערער את ספרד, ואיך זה שלנו יש פחות כסף ומחירי הדירות ממשיכים לעלות?
המפלגה שתשכיל להסביר מה המצב ואיך היא מתכוונת לשפר אותו, בצורה פשוטה וקלה להבנה תזכה לגייס לשורותיה המון חיילים. וכשאתה יוצא לקרב הבחירות זה בדיוק מה שאתה זקוק לו המון חיילים. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא בסרט שהפיק במערכת הבחירות האחרונה אובמה עם צוות האנימטורים של הסימפסונס:
ב. האינטרנט הוא הכלי, לא המטרה: בסרט "אסקימו לימון" כשיהודה'לה בוחן בשירותים למי יש את "הכי גדול" זוכה בתואר זה שכנראה שמעולם לא יזכה ליהנות מזה. כך גם הקרב הפאתטי של למי יש יותר חברים בפייסבוק – זה כל כך 2011. המטרה אינה לצבור לייקים, המטרה היא שהמסר שלך יגיע לכמה שיותר אוזניים קשובות. במדיה הישנה היינו עושים את זה ברכישת המון מדיה יקרה והמון שטחי פרסום. במדיה החדשה אנחנו רוצים שהמסר יעבור מפה לאוזן בצורה ויראלית ע"י ה"מאמינים"/"חיילים".
ג. תקשיב. הרשתות החברתיות הן במה לדו שיח. מועמד שלא יקשיב לבוחרים שלו לא ייענש רק בבחירות בעוד שלושה חודשים אלא מיידית על הקיר האישי שלו.
ד. תהיה ברור וחד. טיפ כמעט אבסורדי כשמדובר בפוליטיקאים, אבל כללי המשחק השתנו – הרשת מחייבת אותך לייצר תוכן פשוט וברור אם אתה רוצה באמת להניע אנשים.
ה. אל תאיים. הפחד משתק ואתה אל תשכח רוצה להניע אנשים לכן, המטרה כאן היא להתרכז במה כן ולא במה לא.
ו. זרוק את הסיסמאות הנדושות ופטר את הטוקבקיסטים בתשלום. מדובר בחרב פיפיות, שרק תזיק לך.
ז. השתדל להישאר אמין ועקבי – לפחות עד יום הבחירות.
ח. תהיה יותר אלדד יניב. אפשר לאהוב אותו או לתעב אותו, אבל אי אפשר להיות אדיש אליו. סדרת הרשת של אלדד יניב ורני בלייר "השיטה" היא הסדרה המרתקת ביותר שנוצרה פה בשנים האחרונות. מרגע עלייתה לאוויר הסדרה עוררה גלים והפכה לשיחת הברזייה הרשמית. נכון, אין כאן מיליוני צפיות ומאות אלפי חברים בפייסבוק אבל יש כאן אמת שמוטחת בפנים ומכריחה את הגולש להגיב. ההבטחה לעשרות פרקים מעוררת ציפייה הולכת וגוברת לפרק הבא ומגייסת עוד אנשים מפרק לפרק.
אנחנו בפתחה של אחת ממערכות הבחירות המרתקות שהיו באזורנו מי שחושב שהכל סגור- טועה ובגדול.
הכותב הוא איש הקריאייטיב של נאנוק, חברה להפקה והפצת סרטים ברשת וסמנכ"ל kiss animation