כלכלה מעגלית וריחנית ביוניליוור

שירלי קנטור

החברה תהפוך פרחים שמיועדים לזבל לתמציות ריח עבור מוצריה

מדי שנה מושמדים מיליוני פרחים שגודלו עבור מכירה לצרכנים, אך בעיקר בשל שינויים פתאומיים במזג האוויר (כגון גלי חום), הם נהרסים ולא ניתן למכור אותם. מחלקת הביוטכנולוגיה בחברת יוניליוור, בשיתוף מדעניות ומדענים מאוניברסיטת נוטינגהם באנגליה, פיתחו שיטה חדשנית להפיק מפרחים אלה שמנים, שישמשו כתמציות ריח במוצרי הטיפוח האישי של מותגי יוניליוור, כמו סבונים של דאב.

השיטה משתמשת בגלי קול על מנת להפריד בין מרכיבי הפרח, ומאפשרת תהליך מיצוי מואץ וחסכוני. בשלב ראשון מתבצע הפיילוט על פטוניות (אלו שבתמונה המצורפת, שצולמה בחממה של הפילוט), ורדים וציפורני חתול. השיטה הזו מנצלת ביעילות חלק ממרכיבי הפרחים, מקטינה את היקפי הפסולת ואת בזבוז המשאבים שהושקעו בגידול הפרחים, ומאפשרת שימוש בתמציות ריח אורגניות, במקום בכאלו שמקורן בתעשייה הפטרוכימית.

בהרצאות שלי על חדשנות וקיימות, אני מדברת גם גם על הפיכת שאריות עלי תה במפעל ליפטון (שהיה אז בבעלות יוניליוור) לחומרי צבע טבעיים לצביעת טקסטיל (משתמשים בהם במפעל שמייצר בגדי-עבודה לעובדי המפעל, ואפילו מייצרים בגדים עבור מרקס אנד ספנסר). חדשנות כזו מתאפשרת רק כשחברה מציבה לעצמה יעדים שאפתניים בתחום הקיימות, מקדישה את המשאבים הנדרשים, ומכניסה את המשימה לתכנית העבודה. יוניליוור היא כזו.

הפיכה של פסולות לחומרי גלם היא אחת האסטרטגיות של כלכלה מעגלית, ואפשר לשמוע עליה ועל אסטרטגיות נוספות של שיווק אפקטיבי בקורס על אימפקט מרקטינג שיתקיים בינואר. לינק לקורס כאן

נ.ב. – למרות שאני מאוד אוהבת פרחים בבית ובכלל, וחושבת שיש להם תרומה ל- well being שלנו, ולמרות שאני מעריכה מאוד את עבודתם של חקלאי-הפרחים, אני חושבת שהגידול הזה הוא מותרות בעידן של מחסור עולמי בקרקע ובמים. רצוי לעבור לעציצים. אז בפעם הבאה, במקום להביא זר פרחים במתנה, תביאו עציץ ורדים. זה גם יחזיק מעמד הרבה יותר זמן.