
חמוטל שיבר
שיתופי פעולה קריאייטיביים בין מותגים, המכונים collabs (קיצור ל-collaborations), נמצאים כיום בכל תעשיה. מטרתם לזהות צרכים והזדמנויות בשוק, ולענות עליהם באופן גמיש ומהיר – דרך איתור השותף המתאים שמשלים אותנו מבחינת מיצוב, קהל, ערוץ שיווקי, שפה או תוכן.
בעקבות צמיחת המסחר האלקטרוני במדיה החברתית (social commerce), פלטפורמות מכירה ישירה, ומכירה מצרכן-לצרכן, הצרכנים חשופים למגוון עצום של מותגים מעניינים ויחודיים. המדיה החברתית, ובראשה רשתות כמו אינסטגרם וטיקטוק, מציתה טרנדים ומכבה אותם באותה מהירות. במקביל, הצרכנים הצעירים מחפשים יותר מתמיד משמעות, מטרה והתאמה אישית במוצרים ובפתרונות; משתעממים בקלות, מחפשים יחודיות, ומוכנים להתנסות בכל מותג שעונה לצרכים שלהם ומדבר אליהם.
כל אלה מאלצים את המתחרים בשוק למצוא דרכים חדשות לייצר נאמנות אצל הצרכנים הקיימים; לבלוט עם הצעת ערך שתצוף מעל הרעש בשוק; לפנות לסגמנטים צעירים יותר ולהשתמש בערוצים חדשים וביוצרים פופולריים; ולעשות את כל זה במהירות ובגמישות.
מדובר בסוג חדש יחסית של שיווק – הן משום שהוא פונה בעיקר לדור החדש של הצרכנים (דור ה-Z), אבל גם משום שהוא תולדה של דור חדש של משווקים, שגדלים בתוך המדיה החברתית ומבינים את השינוי המהותי במסע הקנייה ובתנועה של טרנדים צרכניים. כך, בשיתופי פעולה אלה, לא נצפה בהכרח להקמת מנוע צמיחה משמעותי לעסק, או להקמה של מיזם משותף (JV), אם כי ישנם בהחלט גם מקרים כאלה. מצד שני, שיתופי הפעולה הם מעבר לעסקאות מרצ'נדייז או לייסנסינג, בהן מותג אחד עושה שימוש בסימן המסחר של מותג אחר.
מחקר שערכה Schieber Research עבור איגוד השיווק, מצביע על הערך המוסף לצרכן ולשותפים בשיתופי הפעולה הרבים, ומראה כיצד החברות המובילות משתמשות בשיתופי פעולה עם גורמים שונים כדי לענות על כל אחד מהצרכים שנמצאו: חלקן – בתוך אותה תעשיה, דרך פניה לסגמנטים צרכניים שונים; וחלקן – בשיתופי פעולה בין תעשיות שונות.
• הגדלת מכירות ונתח שוק: יצירת מוצר / שירות חדשים ומבודלים על מנת להשיק הצעה חדשה בשוק, במהירות: בידול לעומת התחרות או חדשנות אינקרמנטלית.
• נאמנות: הצרכנים אסירי תודה על מענה יחודי לצרכיהם, הפחתת סטרס, פיתרון בעיות, עונג והפתעה, ואלה מעלים את הסיכוי לנאמנות למותג. למשל, מגמת ה"self-care" מעניקה למותגים הזדמנות לעזור לצרכנים לעזור לעצמם: מותגים יכולים לייצר טקסים חדשים, הזדמנויות של הפתעה והנאה, ופתרונות מהירים או איטיים שמטרתם להשפיע על הבריאות הנפשית והפיזית של צרכנים. באמצעות שיתופי פעולה, כל מותג בכל תעשיה יכול לענות על צורך חשוב זה.
• רלוונטיות: מותגים יכולים לפנות לקהלים חדשים בהם הם נתפסים כלא-רלוונטיים, או לחזק את הרלוונטיות שלהם בקרב קהל קיים דרך חבירה למותג צעיר או עידוד נחשקות. "אוצרות" (curation) על ידי גורם שהצרכנים כבר מכירים וסומכים עליו, מקצרת את הדרך עבור המותג.
• בניית קהילה: פניה לקהילת צרכנים קיימת או עירוב שלה במהלך, כחלק מהמגמה החשובה להקמה של קהילות צרכנים וכן לצורך מענה על מטרות חברתיות וסביבתיות.
• נוכחות בפלטפורמות חדשות: ערוצי המכירה והשיווק הולכים וגדלים, ושיתופי פעולה מאפשרים לחברות לפעול דרכם מבלי שיצטרכו להקים מערכים יחודיים. עם הביזור במדיה החברתית, קל יותר לשתף פעולה עם גורמים שכבר פועלים בפלטפורמות אלה ואהודים על העוקבים, מאשר לנסות להקים נוכחות עצמאית בערוץ.
• מענה מהיר לטרנדים: עם השינויים המהירים בשוק, וטרנדים חולפים אך משפיעים בפלטפורמות כמו TikTok, חברות נדרשות להגיב מיידית ובאופן גמיש. שיתוף פעולה עם גורם שכבר פועל בתחום הטרנדי מקצר את הדרך. טקטיקה בולטת בייצור נחשקות בשיתופי פעולה היא "דרופ": הודעה על "הנחתה" של מוצר או קולקציה, לזמן מוגבל, כאשר הצרכנים הנאמנים מקבלים לעתים מעמד VIP וגישה מוקדמת לרכישה. לעתים קרובות ה"דרופים" מעוררים באזז עצום לזמן קצר, והמוצר עובר לשוק המשני (מכירה מצרכן-לצרכן), דבר שממשיך את הדיון במותג ואת הנראות והנחשקות שלו לאורך זמן.
למשל של קמעונאית כלי הבית Ikea מיישמת אסטרטגיה של שיתופי פעולה עם מותגים מחוץ ובתוך התעשיה שלה, וכן עם משפיענים ויוצרים. שיתופי הפעולה הללו מאפשרים לה לפנות לסגמנטים חדשים של צרכנים ולהתרחב מעבר לתעשיה שלה. הערכים ש-IKEA מיישמת בשיתופי הפעולה נאמנים למותג שלה: דמוקרטיזציה – הנגשה של איכות גבוהה, אמנות ועיצוב טרנדי; הבנה של הלקוחות שלה – משפחות וצרכנים אורבניים; הפחתת סטרס – דרך הומור ונוחות; וקיימות – דרך שיתוף פעולה עם גורמים שמקדמים בעצמם אחריות חברתית וסביבתית.
דמוקרטיזציה:

קופסאות של איקאה עם לבני לגו ייחודיות
חברת האופנה האיקונית Levi’s מצליחה לשמור על רלוונטיות בתעשיה מוטת-טרנדים, באמצעות אסטרטגיה של שיתופי פעולה עם יוצרים ואמנים, חברות טכנולוגיה, פלטפורמות וקמעונאים. החברה לא מהססת לחבור למותגי אופנה אחרים ולייצר עמם הצעה משותפת.
מותג ההנעלה Crocs החליט כי על הנעליים להוות "קנבס ריק", עליו ניתן לתדלק טרנדים ושיחות. לשם כך, המותג משתמש בהאזנה למדיה החברתית, ומזהה טרנדים ומותגים שרלוונטיים לקהל היעד שלו – ה-explorers הצעירים. המותג זוכה לצמיחה במכירות, וצמח בכל הערוצים על אף מגיפת הקורונה.

קרוקס בניחוח ועוף מטוגן של KFC
חברת Adidas מיישמת אסטרטגיה בשם Open Source, שמורכבת משלושה נדבכים:
1. תאימות בזהות ובערכים. שני המותגים צריכים להיות מיושרים מבחינת הערכים והתפיסות שלהם. שותף צריך לתרום למותג, לא לפגוע בו. יש לערוך בדיקת מוניטין.
2. תאימות לקהל המטרה. שיתוף הפעולה צריך להיות הגיוני מבחינת הצרכנים, ולדברי גוגל, יש יתרון כאשר ישנה חפיפה מסוימת בין הקהלים של המותגים השונים.
3. פעילות בערוצי השיווק של השותף, כדי ליהנות מהסינרגיה של הפעילות. לשם כך, צריך לבחון את הביצועים והאנגייג'מנט בערוצים של השותף ולהבין האם הם מקדמים את המותג.
4. קביעת מדדים משותפים להצלחה ודרכים למדוד. למשל: מכירות, אנגייג'מנט, מדיה מורווחת, הגעה לקהלים, ואף התרחבות לשווקים חדשים.
הקייס סטאדיז הרבים שבחנו מדגימים כי שיתוף פעולה הוא אסטרטגיה מתמשכת עבור מותגים, שמטרתה לתת מענה מהיר לטרנדים ולשים את הצרכן במרכז. קהל היעד המרכזי של המהלכים הוא דור ה-Z, ולכן אנו רואים התייחסות לקהילה, מטרה, סביבה, מודלים חדשים, וכמובן התאמה אישית ויחודיות.
כדאי לשקול את אופן הצריכה, והחושים בהם הצרכנים משתמשים, על מנת להוסיף אלמנטים חושניים חסרים. בדומה לכך, גם אופן הקניה ושיקולי הקניה / הצריכה צריכים להשלים את השותף השני.
שיתוף פעולה מוצלח הוא כזה שבו כל אחד מהצדדים יכול להתבטא באופן יצירתי – ולשחק עם המותג השני. הפלטפורמה המשותפת תכלול אספקטים של תוכן, מוצר/שירות, וערוצי מכירה.
טקטיקת "drop" במוצרים מאפשרת לייצר חד-פעמיות ו"הייפ" סביב התוצר, כאשר רלוונטי, ולצד זאת לתגמל צרכנים נאמנים שהם VIP.
חשוב למנף טרנדים של צרכנים, מדיה חברתית ומשפיענים – ולצד זאת, לייצר ריגוש, הפתעה, וחשיבה מחוץ לקופסא.