קורונה – שיעור בשיבוש / טור אורח

גיא עמיעד

בוקר טוב, התוכניות שלכם השתנו.

לא משנה אם אתם חושבים שזו סתם היסטריה, או שזה הדבר הכי מפחיד שקרה לאנושות, אם אתם אוהבים את פורים או שמחים שהמסיבות בוטלו – וירוס הקורונה נכנס לנו חזק לחיים.

אנשים חוזרים מחו"ל ונכנסים לבידוד, כנסי ענק מבוטלים, האולימפיאדה בסכנה דחייה, חברות תעופה מפסיקות לטוס ונסגרות ולינקדאין הודיעה לכל 5,500 עובדי המטה שלה בסן פרננסיקו שהם עובדים מהבית – וזו רק ההתחלה.

אבל אולי בעצם אנחנו בעצם צריכים להגיד תודה. כי בזכות הקורונה, אנחנו מקבלים שיעור חשוב מאוד בשיבוש. שני העשורים הראשונים של המאה ה-21 היו עשורי ה-disruption – השיבוש הטכנולוגי. לא שלפני זה טכנולוגיות חדשות לא החליפו ישנות, אך השילוב של כלכלת האינטרנט, כוח מחשוב חזק ומובייל גרם לחברות ותעשיות שלמות להיעלם בגלל גופים קטנים, מהירים ובעלי יכולת הפצה גבוהה – נשמע לכם מוכר?

כך בדיוק שינו ושיבשו חברות כמו Uber את תחום הנסיעה הציבורית, Wework את עולם הנדל"ן המשרדי, אפל את תעשיית המובייל, נטפליקס את התוכן הטלוויזיוני, SpaceX את תעשיית החלל, טסלה את עולם הרכב, למונייד את הביטוח והן רק כמה דוגמאות לסטארטאפים וחברות עם מקדם ויראלי גבוה שרצו להתחרות בגופי ענק "ישנים" אבל בעצם הדביקו כל אחד מאיתנו ברעיונות חדשים שהפכו במהירות למציאות שלנו.

מי נעלמו? חברות ענק כמו נוקיה, קודאק ובלוקבאסטר – שהתנגדו לשינויים ושכנעו את עצמן שהכל בסדר. מי שרדו וניצחו? אלו שהסתגלו במהירות לשינויים והטמיעו את התובנה שאנו חיים בסביבה המשתנה תדיר ויכולה להשתבש.

ההזדמנות במציאות הקורונה היא שכולם מבינים ש"משהו גדול" עובר על העולם וגם האנשים שהכי שונאים שינויים והארגונים הכי "כבדים" יכולים להתגייס ולהתחיל ללמוד להיות בתרבות של שינוי וחדשנות ולהיערך לקראת ההשפעות של וירוס הקורונה על כל תחומי החיים שלנו.

איך עושים את זה?

מתחילים בלהבין שהמציאות השתנתה ומקימים 3 צוותי עבודה. צוות יעיל ימנה לא יותר מ-3-5 אנשים קבועים (אפשר כמובן לצרף אד-הוקית אנשים נוספים לפגישה מסוימת).

הצוות הראשון: הצוות האדום, צוות הסיכונים והאיומים

תפקידו: מיפוי וזיהוי נקודות התורפה בחברה/ארגון ומתן פתרונות לסיכולם ומניעתם. למשל: מצב של עבודה כללית מהבית, כיצד נערכים לכך? איך מתבצע שחרור וקבלת חומרי גלם כאשר צוותים בבידוד? איך המצב החדש משפיע על הלקוחות שלנו? ועוד.

הצוות השני: הצוות הכחול, צוות ההזדמנויות

תפקידו: זיהוי ההזדמנויות במצב החדש ויצירת פעילויות ומוצרים מתאימים. לדוגמה: כנס בינלאומי גדול שהחברה הייתה אמורה להציג בו בוטל? יוצרים מתחם כנס וירטואלי עם הרצאות מקוונות, הצגת מוצרים ומתחמי מפגש וידאו עם הלקוחות והשותפים. מה הלקוחות שלנו יצטרכו במצב החדש? איזה שיתופי פעולה ניתן ליצור?

הצוות השלישי: הצוות הירוק, צוות "היום שאחרי"

תפקידו: הערכת עולם הפעילות ביום שאחרי הקורונה. למשל: זיהוי צווארי בקבוק במעבר מפעילות מתונה לפעילות מלאה, מיפוי וזיהוי פוטנציאלי גדילה ועוד.

הצוותים נפגשים אחת לשבוע, מציגים את תוצרי החשיבה שלהם להנהלת החברה / ארגון וכן באתר אינטרנט / בלוג לכלל העובדים בחברה – שמוזמנים להשתתף ולהגיב.

מה מרוויחים מהתהליך?

1. ארגון שנמצא במוד פעילות פרואקטיבי מוריד את רמת החשש ואי הוודאות של העובדים, הלקוחות והשותפים שלו.

2. תוצרי החשיבה של הצוותים הופכים לתוכנית עבודה.

3. הטמענו "חשיבת שינוי" שתמשיך איתנו גם בעתיד.

אתם עצמאים? חברה של 5 עובדים? התהליך מתאים לכולם. עצם החשיבה היצירתית והיוזמת, היא זו שמאפשרת להגיע לתובנות ובאמצעותן להישגים.

גיא עמיעד הוא מנכ"ל חברת הייעוץ אינסוף, מומחה לחדשנות ודיגיטל