מודעות גיוס בלשון נקבה זה לא הפתרון לשיוויון

ורד חורי, מנכ"לית EWISE

בשבוע שעבר הודיעה נציבות שירות המדינה כי מעתה ינוסחו מכרזים רשמיים בלשון זכר (במקום שימוש בלוכסנים), בטענה כי זו המלצת האקדמיה ללשון העברית. אך מחקרים מוכיחים כי פנייה לנשים בלשון זכר פוגעת בביצועים שלהן ובתפיסת הערך העצמי שלהן.

בתקופה נפיצה ורגישה, כשברקע מתרחשים: הדרת נשים, חוסר ייצוג וחוסר שוויון – זה היה גפרור שהדליק אש גדולה. רבים ורבות יצאו נגד הפרסום האומלל של הנציבות וארגונים שונים יצאו במהלכים נגדיים כמו:
אוניברסיטת בן גוריון הצהירה שתיקרא בן/בת גוריון, אוניברסיטת רייכמן הגתה את השם האלטרנטיבי 'רייכוומן' חברות כמו אלביט, שטראוס וחברת החשמל – הצהירו שינסחו מודעות גיוס רק בלשון נקבה.

עדיין לא הבנת מה האסון הגדול של "לשון סתמית"?

אם זה לא מפריע לך שברירת המחדל של השפה העברית היא לשון זכר – הפסקה הזו בשבילך.

עד לפני כמה שנים עוד אפשר היה להתווכח האם זה באמת חשוב, אבל היום כבר יש מחקרים רשמיים שמאוששים כי פנייה לנשים ולילדות בלשון זכר פוגעת בביצועים שלהן ובתפיסת הערך העצמי שלהן.

המחקר המפורסם ביותר של ד"ר טלי רגב וד"ר תמי קריכלי כץ, הראה שנשים צמצמו את הפער בציוני מבחני מתמטיקה ב-33% כאשר המבחן נוסח בלשון נקבה ולא בלשון זכר.

זה לא צחוק.

נשים מוצאות את עצמן שואלות נשים אחרות ומתייחסות לעצמן בלשון זכר.

לדוגמה: 'מישהו יודע מה צריך כדי להכין את הילדים לגמילה מחיתולים' (מישהו, יודע, ילדים…).

גם ללא המחקרים התומכים, ברור שיש לזה השפעה על התפיסה שנבנית בנו, הנשים, על המקום שלנו בעולם.

איך אפשר גם לכתוב שווה וגם מעניין ושיווקי?

עברית שפה קשה לכתיבה ודיבור שיוויוני, אבל זה אפשרי!

מאז שנולדה לי בת אחרי שלושה בנים, אני ממש מתמודדת עם האתגר כל הזמן:

>> איך אגיד: "לילה טוב מתוקים" כשיש גם מתוקה?

>> איך אגיד: "יאללה, מוכנים לזוז?" כשיש גם אותה?

אבל זה בידיים שלנו, ליטרלי.

כנשות ואנשי שיווק השפה של המרחב הציבורי ממש בקצות האצבעות שלנו.

כמה דוגמאות למונחים שגורים שמתוקשרים בארגונים:

לקוח יקר
נא המתן לבנקאי / נציג / שליח / מנהל (או כל מקצוע אחר בלשון זכר)
מודעת דרושים
כסא מזכירה VS כסא מנהלים (וואי אחד המרגיזים!)
רופאים ואחיות (מרגיז ממש #2)
ועוד ועוד…

הנה כל מה שכתבתי למעלה מנוסח שווה שווה:

יש אלטרנטיבה – בואו ללמוד לכתוב שווה באמת:

זוהי רק טעימה קטנה. יש כלים אמיתיים לאיך לעשות את זה נכון ובלי להתיש את הקהל. כל המותגים בישראל כבר חייבים להתקדם ולכתוב שווה – פנימה והחוצה. בתהליכי שיווק, מכירה, שירות וגיוס וגם בתקשורת הפנים ארגונית ואפילו בגבייה.

אצלנו, נשות ואנשי השיווק – יושבת הכי הרבה השפעה.

סביר להניח שנציבות שירות המדינה תחזור בה מההחלטה הלא חוקית. אבל בינתיים, אני מעבירה לידיים שלך את השאלה החשובה באמת:
האם עשית הכל כדי שהמותג שלך יכתוב שווה-שווה? העבודה שלנו, בתחום השיווק בישראל, מייצרת טקסטים שפוגשים מיליונים מדי יום. ולמילים יש משמעות.

חברי.ות איגוד השיווק? בואו ללמוד איך לעשות את זה, ללא עלות וכשירות לעתיד של הילדות של מדינת ישראל.
ההרשמה כאן.

הירשמו ושתפו, זה הזמן לייצר שיוויון אמיתי.

בדילמות שעולות לך בשוטף, אפשר להתייעץ בקבוצה כתיבה שווה – לכתוב לכל מגדר. יש שם הרבה מוחות חריפים שיעזרו לך למצוא פתרון גם לאתגרים הכי קשים שיש!

הכותבת היא מנכ"לית EWISE, מייסדת כתיבה מדברת® ומקימת קבוצת כתיבה שווה – לכתוב לכל מגדר.