לנצח את הלחץ והשחיקה בעבודת הניהול

מחקרים מוכחים שכאשר מנהל או עובד לחוצים מאוד במקום העבודה, זה מדבק! ללחץ של אחד מחברי הצוות יש השפעה מדבקת על שאר אנשי הצוות

נילי צור

אם אתם בתפקיד שיווקי או ניהולי, סביר להניח שאתם מתמודדים עם לחץ תמידי וזה מעייף ומתיש. במקום העבודה, אתם בתוך הסטרס כל הזמן, ללא הפוגה. יותר מזה, אם תסתכלו על דרישות תפקיד סטנדרטיות של מנהלי שיווק ומנהלים בכלל תמצאו שם כמעט תמיד את המילים: "יכולת עמידה בלחץ". זהו תנאי כמעט הכרחי לביצוע כל תפקיד בתחום הזה.

אז איך אפשר לעמוד בלחץ ואפילו לתעל אותו לטובתנו?

כמעט כל הטעויות בעבודה נעשות בזמן של לחץ ויש לזה גם סיבה פיזיולוגית – על פי המחקרים, בזמן של לחץ הלב מייצר מרווחים לא סדירים בין הפעימות. המוח מקבל את האותות הלא סדירים הללו בבלוטת הטלמוס. הוא מפרש את המצב ככאוטי ובהתאם מעביר את ההוראות שלו לביצוע ולתגובה לא דרך הקורטקס, שהוא החלק החושב והמנתח של המוח אלא דרך האמיגדלה, שהיא החלק במוח שבו יושב הדפוס האוטומטי של תגובה למצבים.

המשמעות היא שבזמן לחץ אנחנו לא מגיבים לסיטואציה דרך המוח החושב אלא דרך דפוס זיכרון קדום שלא בהכרח מסוגל לתפקד כפתרון יעיל ונכון לסיטואציה שנוצרה. בהתאם, פעמים רבות קורה שתחת לחץ אנחנו מקבלים החלטות שגויות.

כאשר מנהלים חיים תחת רמת לחץ גבוהה לאורך זמן, הם חווים שחיקה של רמות האנרגיה והחוסן הפנימי שלהם. הלחץ מייצר מעגל זדוני שמזין את עצמו. כמנהלים שמצויים ממילא "על הקצה" מבחינת סיבולת הלחץ שלנו, כל דבר קטן שקורה מקפיץ אותנו, התגובות שלנו קיצוניות ולא פרופורציוניות ובהגדרה הן גם מלחיצות את הסובבים אותנו.

נוסף על כך, כשהגוף והנפש מצויים תחת לחץ לאורך זמן, מתחילים להופיע בחיינו סימפטומים גופניים רבים, מטרידים ולא רצויים כגון: עצבנות יתר, שרירים תפוסים, חוסר שינה וקושי להירדם, כמו גם כאבי ראש, מיגרנות וחוסר נוחות כללית. הסימפטומים הללו גורמים לנו לירידה בתפקוד היומיומי הרגיל שלנו ומשם הדרך כבר ברורה: כשהתפקוד יורד, התפוקה והביצועים בארגון יורדים, הלחץ מייצר טעויות רבות יותר שבעצמן מלחיצות ובסופו של דבר ההידרדרות משפיעה גם על השורה התחתונה כך שהארגון כולו נפגע.

במכון הארטמט שבארה"ב מטפלים בתופעות של לחץ ושחיקה כבר שנים רבות. בשלושת העשורים האחרונים, הם התמחו בפיתוח טכניקות חדשניות לוויסות עצמי שמאפשרות לכל מנהל ללמוד לנהל את הלחצים שהוא חווה באמצעות כלים פשוטים וקלים ליישום בחיי היום-יום.

לשנות את התפיסה, לא את הסביבה

רוב המחקרים הוותיקים בתחום לימדו אותנו שהגורמים העיקריים ללחץ שמפעיל אותנו במהלך החיים, אינם האירועים המלחיצים עצמם אלא האופן שבו אנחנו תופסים אותם. בהתאם, בארגונים רבים כבר התחילו לדבר על כלים לשינוי תפיסה וחשיבה במטרה לשנות את ההתייחסות שלנו לאירועים שמלחיצים אותנו.

בהארטמט עשו הרבה מעבר לכך – הם הוכיחו שהגורם הראשי ביצירת הלחץ, הוא בעצם התגובות הרגשיות שלנו ללחץ. כלומר, לא מספיק שנטפל בשינוי תפיסה או חשיבה בלבד, אלא שעלינו גם ללמוד לווסת את התגובות שלנו לאירועים המלחיצים שכן הן אלו שמלבות ומייצרות את המעגל הזדוני שמזין את עצמו.

הכלים שהארטמט פיתחו מסייעים למנהלים לנהל את הרגשות שצפים ועולים בהם בעקבות האירועים המלחיצים שהם חווים, במטרה למנוע את היווצרותו של המעגל הזדוני מלכתחילה. בשיטה זו, אפשר תוך זמן קצר לאמן כל אחד ואחת ללמוד ולהבין את ביטויי הלחץ האישי שלהם, לזהות את הטריגרים שמפעילים אותם ולהוריד את רמות הלחץ באמצעות טכניקות קלות ליישום. הטכניקות הללו עוזרות להפחית את רמת הלחץ של המערכת הגופנית והנפשית ולהגביר את תחושות החוסן והאיזון.

כשהשיטה מיושמת לאורך מספר חודשים, היא מורידה את קו האפס של התגובה הרגשית לאירועים מלחיצים, כך שאם המתאמן או המתאמנת יחוו שוב את אותו האירוע שבעבר הלחיץ אותם מאוד – הוא ילחיץ אותם לאחר האימון בטכניקה – ברמה פחותה בהרבה. השיטה של הארטמט מציעה מספר טכניקות קלות לביצוע שמטרתן לאמן אותנו לשלוט ב-HRV שלנו, ובהתאם לשלוט ברמת הלחץ. התוצאה היא העלאת רמות האנרגיה וחיזוק החוסן הפנימי.

כאשר אנחנו נמצאים בקוהרנטיות גבוהה הביצועים שלנו משתפרים, יכולות התקשורת שלנו עולות, המוח שלנו צלול יותר ויכולות קבלת ההחלטות שלנו משתפרות. כאשר אנו משתמשים בכלים הללו לאורך זמן אנו בעצם ממלאים את הבטריות שלנו ומשנים את רמות החוסן הטבעי שלנו לטובה.

בשיטה זו, אפשר ללמוד להקצות פחות אנרגיה ללחץ, לשנות את התגובה שלנו למצבים מלחיצים, ולטעון את המערכות הפנימיות שלנו כך שתמיד נסתובב עם "סוללה" פנימית מלאה.

קוהרנטיות – עלייה ביכולת הביצוע

אנחנו מגדירים "חוסן" כיכולת להיערך, להתאושש ולהסתגל למצבי לחץ, שינויים, טראומות ומצבי קיצון בכלל. אדם בעל חוסן מסוגל להתאושש ממצבים אלו במהירות יחסית, בשל איתנות המערכת שלו. כאשר אנו לומדים לייצר קוהרנטיות אנו מתחזקים מצב אופטימלי שבו הלב, המיינד, והרגשות, מתואמים ונמצאים בסינכרון זה עם זה. פירושו של דבר מבחינה פיזיולוגית, שהמערכות החיסונית, ההורמונלית, והעצבית, עובדות יחד באופן סינרגטי ובשיתוף פעולה.

המטרה של המחקרים של מכון הארטמט בשלושת העשורים האחרונים היא לאפשר לכל בני האדם ובכללם למנהלים לקבל ארגז כלים יישומי לשיפור חייהם ובריאותם הפיזית והנפשית באמצעות כלים לוויסות עצמי. בתרגול של מספר דקות ביום אנו יכולים להימנע משחיקה ומבלאי במערכות הפיזיות והרגשיות שלנו.

התוצאות המוכחות מחקרית של יצירת קוהרנטיות מרשימות ביותר:

·       שיפור היכולת לשמור על יציבות מול אתגרים

·       שיפור ההרמוניה במשפחה ובחברה

·       הפחתת העייפות והתשישות

·       קידום תהליכי השיקום והתאוששות הטבעיים של הגוף

·       שיפור הקואורדינציה וזמני התגובה

·       עלייה ביכולת לחשוב בבהירות ולמצוא פתרונות יצירתיים

·       שיפור יכולת הלמידה, ושיפור הציונים במבחנים

·       חיבור וגישה לידע אינטואיטיבי

יישום השיטה בחברות ברחבי העולם

בחברת מוטורולה העבירו את ההכשרה לשלוש קבוצות: מנהלים, מהנדסים ועובדי מפעל, במחקר שנעשה על פני שישה חודשים. התוצאות היו חותכות בכל המגזרים:

·       ירידה בטעויות במפעל בשיעור של 22%

·       הכפלה של הרעיונות הקריאטיביים לחדשנות בצוות המהנדסים

·       ירידה בלחץ הדם של כל הקבוצות

·       עלייה בשביעות הרצון של העובדים ובשיתוף הפעולה בין הצוותים

·       שיפור משמעותי בשביעות הרצון ממקום העבודה וביכולות התקשורת הבין-צוותית.

·       הפחתה משמעותית ברמות הלחץ, החרדה, העצבנות וסימפטומים גופניים אחרים כמו לחץ דם גבוה בעקבות ההכשרה

הפרויקט זכה בפרס היצירתיות, כתהליך המצטיין במוטורולה, כחלק מתחרות שביעות רצון כוללת של הלקוחות.

בחברת יוניליבר השתמשו בהכשרה של הארטמט בלונדון וברוטרדם ונעשה מחקר על אפקטיביות הכלים ביוניליבר הולנד. המחקר מצא שיפור בכל הפרמטרים של בריאות אצל העובדים שהשתתפו, ירידה ברמות לחץ הדם, שיפור במדדים כמו מאסת הגוף ועוד.

בחברה טכנולוגית בשם ITSD נמצא לאחר שהכשירו 54 עובדים והשוו אותם לקבוצת בקרה של עובדים שלא עברו את ההכשרה, שרמות העייפות, הכעס, הלחץ, החרדה והדיכאון ירדו בצורה משמעותית ורמת התפקודיות והביצועים השתפרו משמעותית.

בחברת הדלק SHELL, אבחנו את הלחץ כגורם מספר אחד לסיכון העובדים. מחקר שנעשה בשמונה תחנות דלק שלהם בצפון אמריקה הראה שיפור ניכר בתוצאות הבטיחות וירידה בתאונות העבודה כתוצאה מיישום תוכנית הארטמט.

בבית החולים מאיו קליניק באריזונה שבארה"ב מצאו שרמות הלחץ של הצוותים הרפואיים גורמות לטעויות רבות בטיפול, לכעסים, לחוסר שביעות רצון של המטופלים ולתחלופה גבוהה בצוות המטפל. במחקר שנערך בעקבות הכשרת הצוות הרפואי שמטפל בחולים אונקולוגיים בעזרת הטכניקות של הארטמט במשך שבעה חודשים, עלה שבעקבות ההכשרה, הצליחו להפחית את שיעור התחלופה של הצוותים מ-13.12% ל-9.8%, והורידו את שיעור העייפות של הצוותים ב-83%, את כאבי הראש ב-81% ואת דפיקות הלב המואצות ב-100%.

לסיכום, הטיפול בלחץ של העובדים והמנהלים הוא לא פריבילגיה או פינוק שמפרגנים לעובדים, אלא הכרח מקצועי לרווחת העובדים ויותר מזה לרווחת הארגון עצמו. ארגון שיכשיר את העובדים והמנהלים שלו בטכניקות של וויסות לחצים, יזכה להפחתה משמעותית בטעויות ובהחלטות שגויות, לצוותים הרבה יותר מרוצים ומשתפי פעולה, לרעיונות בהירים ויצירתיים הרבה יותר ולשביעות רצון גבוהה יותר בקרב העובדים והלקוחות. הכלים הם פשוטים וישימים, ובקורס של שמונה מפגשים אפשר ללמוד אותם ולהכניס אותם לתוכנית העבודה של הארגון.

הכותבת היא מנכ"ל ובעלים של קבוצת סינופסיס, מדיקל קר ומרכז אינהיל לאיזון גוף ונפש

להצטרפות לקורס שיווק