ה-Game Changer בתחום שממילא משנה את חוקי המשחק
זה אתגר לא קטן לחשוב מה יהיה הצעד הבא כשהמגזר שפועלים בו ממילא מהווה את חוד החנית של השינויים העמוקים המתרחשים בשוק העסקי, המגזר החברתי וההשפעה הסביבתית. כן, כתבתי את שלושת המושגים האלו יחד ולא התבלבלתי, כי התחום שאני פועל בו כבר עשור הוא מגזר העסקים החברתיים ובו התפישה המרכזית מוכיחה שחוקי המשחק השתנו.
אם פעם פעלנו מתוך מחשבה שהמטרה של עסק היא רק למקסם רווחים עבור בעלי המניות, במודלים העסקיים של העולם החדש ניתן לצמצם פערים חברתיים, למזער פגיעה בסביבה, להגשים מטרות לטובת הקהילה ואוכלוסיות מוחלשות, לפתח פתרונות חדשניים ויצירתיים למצוקות העמוקות ביותר וכל זאת תוך יצירת רווח כלכלי בר קיימא.
המגזר הרביעי, המושתת על מודל Social Enterprise, המשלב בין רווחיות לבין אימפקט חברתי והשפעה סביבתית, צומח בקצב אדיר וסוחף אחריו תאגידים, קרנות, משקיעים, בורסות, בנקים, ארגוני תשתית, חקיקה וגופים ממשלתיים וכמובן עוד ועוד ארגונים ויזמים שלכולם מכנה משותף: איך לעשות טוב ולעשות כסף.
אז איך זה משנה את חוקי המשחק ?
Why should business try to solve massive problems like climate change, poverty, hunger and access to water? Because when business solves a problem, it makes a profit – which lets that solution grow.
הציטוט שייך ללא אחר מאשר פרופ' מייקל פורטר, שכולנו למדנו את המודלים העסקיים שלו עוד בשנה א'. כשפורטר עמד על הבמה בשנת 2010 בטקס סיום של מנהל עסקים בהרווארד וטען שהשוק העסקי חייב לשנות את אופיו ומטרותיו כדי לשרוד, גבות רבות הורמו. בהמשך, כשהוא החל לפתח ולחדד מודלים עסקיים חברתיים חדשניים ולהוכיח כי פוטנציאל הרווח הכלכלי מתוך עשייה חברתית וסביבתית הוא פתח לשווקים חדשים, התרחבות ויצירת בידול ויתרון, מבטי התמיהה הפכו לסקרנות ומהר מאוד לשיתופי פעולה.
מיוגורט מועשר ומזין במחיר נגיש לאוכלוסיות עניות ורעבות, דרך פתרונות אנרגיה והסקה זולים, בטוחים וידידותיים לסביבה למדינות מתפתחות ועד טכנולוגיה רפואית לעולם השלישי, המשחק החדש הוא גם עסקי, גם חברתי.
אוליברטי – מותג הנעליים הבינלאומי שלא בטוח שידעתם שהוא עסק חברתי
ובזמן שהמגזר התאגידי צועד לאט אבל בטוח, השטח והיזמים הפרטיים רצים קדימה. אנחנו רואים ברחבי העולם רגולציה שמעודדת עמותות ומיזמים פרטיים להצמיח מודלים חדשניים ברי קיימא המייצרים מחזורי עתק, לצד מדידה והוכחה של אימפקט ושינוי חברתי. אנו עדים ליציבות אל מול משברים כלכליים עולמיים וצמיחה בקצב המכירות, רתימת הלקוחות ואמון הציבור ואם אלו לא מספיקים, האסימונים ממשיכים ליפול כשדמויות מרכזיות כמו לארי פינק, מנכ"ל בלקרוק, חברת הנכסים הגדולה ביותר בעולם, שולח מסר חד ובהיר כמו "חברות עסקיות חייבות לשאול את עצמן: איזה תפקיד אנחנו ממלאות בקהילה"
ומה אצלנו?
בארץ קיים שפע של ארגונים עסקיים חברתיים מסדרי גודל "תאגידיים" דוגמת ארגון שכולו טוב המשקם, מכשיר ומוביל לתעסוקה בשוק החופשי של אלפי מתמודדי נפש ועד ארגונים קטנים, כמו חלום חדש שמכשיר את המנהיגים הסביבתיים של העתיד מגיל בית ספר בעזרת תכניות חדשניות והטמעת ערכי קיימות במוסדות חינוך, או הטכנולוגיה המהפכנית של איי-קונטרול שמאפשרת לחולים כלואי גוף לתקשר בעזרת מכשור שעד כה היה בגדר פנטזיה יקרה עבורם.
עם חקיקה בהתהוות, קרנות השקעה ממשלתיות ופרטיות, ארגוני תשתית ומסגרות האצה, מסלולי אקדמיה ומאות ארגונים חברתיים ופרטיים שכבר פועלים במודל עסקי חברתי, גם השוק הישראלי מפנים את השינויים בעולם ומיישר קו עם המגזר הרביעי.
אז מה ה–Game Changer שלי?
הפנמה הולכת ומתרחבת שהעתיד הוא עסקי-חברתי. עוד ועוד חברות שיפתחו מוצרים ושירותים המגשימים מטרות עבור החברה, הסביבה והקהילה וגם מממשים את הפוטנציאל להשגת רווחים כלכליים.
הסבר קצר וקולע על המודל העסקי חברתי
ותכירו את מי שנחשב לאבי העסקים החברתיים, זוכה פרס נובל לשלום, הפרופסור לכלכלה בהרווארד, מוחמד יונוס, מסביר בקצרה את המודל שלו:
