איגוד השיווק הישראלי הכריז הבוקר (ראשון) על הזוכים בפרס ה-Booster למהלכי דיגיטל לרבעון השני של 2022. הזוכים הם: השקת העונה החדשה של טהרן של תאגיד "כאן" והצ'ק אפ הפנסיוני של מנורה מבטחים.
בוסטר הוא פרס המוענק עבור מהלכים מבוססי דיגיטל, טכנולוגיה, דאטה או תוכן, המיועדים מראש לדיגיטל, מציגים יכולות ייחודיות בתחום ומשפיעים על מדדים ברורים כמו עלייה בטראפיק, הורדות, זמן שהיה, מספר צפיות, גיוס לידים וכו’. מדי רבעון מתכנס צוות שופטים, הכולל בכירים בתחום השיווק בדיגיטל, ובוחר את המהלך הדיגיטלי המצטיין.
השקת העונה החדשה של טהרן, כאן
סדרת הטלוויזיה עטורת השבחים וזוכת פרס האמי לשנת 2021, טהרן, חזרה לעונה שנייה, בהפקה משותפת של תאגיד השידור באמצעות "שולה ודנה הפקות" וחברת אפל הבינלאומית.
לקראת העלייה לאוויר תוכנן בכאן מהלך במסגרתו "ישתלטו" האקרים איראניים כל חשבון הטוויטר של התאגיד במטרה למנוע את שידור הסדרה. המהלך התקיים ביום חמישי ה-5.5, יום העצמאות, ובמסגרתו הוחלפה תמונת הפרופיל של היוזר של "כאן" לתמונה של דגל איראן, הושחתה תמונת הקאבר המעוטרת בפניהן של גלן קלוז וניב סולטן, השחקניות הראשיות של העונה השנייה, ושם הפרופיל הוחלף ל"כאן האויב הציוני" (בעברית ובפרסית). המהלך לווה בארבעה ציוצים בעברית עילגת עם תרגום לפרסית מגוגל טרנסלייט.
המהלך נשמר בסוד, עד לרמה שמערך הסייבר הישראלי הציע עזרה. התקשורת הישראלית הידהדה את "המשבר" והוא אפילו זכה לאיזכורים של שמחה בתקשורת העזתית והאיראנית.
רצף הציוצים זכה למאות אלפי חשיפות בטוויטר, צילומי מסך בקרב גולשים, עיתונאים, קבוצות שיווק ושיתופים מחוץ לטוויטר גם בפייסבוק ובאינסטגרם, מה שהוביל לאימפקט חזק לתחילת עונה חדשה, מותחת ומדוברת.
מנימוקי השופטים: מהלך הטוויטר של תאגיד "כאן" הותאם באופן מושלם לפלטפורמה בה בוצע. זהו מהלך שהיה יכול להתבצע רק בדיגיטל, וככזה עונה באופן מושלם על הקריטריונים של פרס ה-BOOSTER. המהלך זכה לאמון גבוה לא רק של הגולשים, שרבים מהם האמינו שההשתלטות אמיתית, אלא גם של רשויות הסייבר בארץ ושל סוכנויות הידיעות האיראניות. גם הגולשים שלא בלעו את הסיפור – הביעו (לרוב) התפעלות ותמיכה. ההחלטה של כאן "להתאפק" ולא לדברר את המהלך בשאר הפלטפורמות הדיגיטליות הוסיפה לאמינות וראויה גם היא לציון.
הצ'ק אפ הפנסיוני של מנורה מבטחים
אחד הנושאים הפיננסיים החשובים ביותר הוא החסכון הפנסיוני. כפועל יוצא, אחת ההחלטות הפיננסיות החשובות היא איך לנהל את כספי הפנסיה, כדי שנגיע ליום פרישה עם סכומי כסף שיוכלו לשמר את רמת החיים אליה הורגלנו כל חיינו.
אבל למרות חשיבתו של הנושא הוא מעורר אצל הצרכן הישראלי (על פי מחקרים) בעיקר תחושות שליליות כמו חוסר וודאות והבנה, חרדה תסכול ולחץ, רתיעה ופחד ואדישות או שעמום. מקור התחושות הוא בעיקר בחוסר ההבנה ורמת הידע הנמוכה שיש לציבור בישראל בנושא – שגורמת לרבים להימנע מלעסוק בנושא החשוב הזה.
מנורה מבטחים החליטה להרים את הכפפה ולעזור לישראלים להבין את הפנסיה, עם כלי נגיש ואינטואיטיבי, שאוסף, מרכז ומנתח עבור הצרכן את כל החסכונות הפנסיוניים שלו. הכלי שואב ממאגרי המידע הממשלתיים את כל הנתונים על כלל החסכונות הפנסיונים של המשתמש (לא רק אלו שבמנורה מבטחים). לאחר תהליך עיבוד וניתוח של כל הנתונים, המשתמש מקבל לינק (בסמס) לצפייה בדו"ח הצ'ק אפ.
הדו"ח מפשט, מנגיש, מסביר ומפרט את הדברים שבאמת חשוב לדעת על החסכונות הפנסיונים שלנו: בלי מילים גבוהות, בלי להסתבך, רק מה שבאמת צריכים לדעת ובמילים פשוטות.
הכלי מאפשר לדעת: כמה כסף חסכנו עד היום בחסכונות הפנסיונים שלנו, איפה נמצא כל חסכון פנסיוני וכמה אנחנו צפויים לקבל מהפנסיה שלנו בכל חודש כשנגיע לגיל פרישה (או חלילה במקרי נכות או מוות).
הצ'ק אפ הדיגיטלי הושק בקמפיין רחב, בהובלת יניב ביטון. הקמפיין תוכנן במטרה לייצר משפך שיווקי חכם ואפקטיבי, אשר יוביל את הקהל לשימוש בכלי הצ'ק אפ: סרטון ההשקה שודר בטלוויזיה וקודם גם בפלטפורמות הדיגיטליות, הופץ בפעילות משפיענים רחבה, עם משפיענים דוגמת קורין גדעון, אורי לייזרוביץ וסמיון גרפמן, וחוזק בשכבת תוכן נוספת המתבססת על כתבות ממומנות, שפירטו והרחיבו על הצ'ק אפ הדיגיטלי. לבסוף הוקם קמפיין הנעה לפעולה שהוביל לאחוזי המרה גבוהים מאוד ביחס לבנצ'מרק בפיננסים.
מנימוקי השופטים: הצלחת המהלך של מנורה מבטחים מעידה שאכן קיים צורך משמעותי בקרב הישראלים להנגשת נושא הפנסיה. מדובר במהלך שנתן ערך ללקוחות והראיה – נרשמו עשרות אלפי הרשמות לצ'ק אפ ומתוכן אלפי השלמות של התהליך. ההגעה לקהל צעיר יחסית (ממוצע הגיל של אלו שסיימו את התהליך כולו היה 39) מהווה שבירת חסמים והצלחה להניע קהל שלכאורה נושא הפנסיה אינו בראש מעייניו. הקמפיין גם הוביל לעלייה בקביעות פגישות ייעוץ עם הסוכנים של מנורה – הצלחה עסקית יפה.